אוהבים במיה? אז תגדלו.

המדריך השלם לגידול במיה בגינה.

תרמילי במיה מוכנים לבישול

העולם מתחלק בדרך כלל לשניים (או יותר, תלוי את מי שואלים ובאיזה נושא), כאלה שאוהבים במיה וכאלה ששונאים.

לדעתי יש עוד סוג - כאלה ששונאים במיה אבל אוהבים לגדל אותה. אני כזה.

את הבמיה התחלתי לגדל די במקרה, כשאבא שלי שאל אם אוכל לגדל עבורו (הוא מהסוג הראשון). קצת מחקר וחיפוש אחרי הזרעים המתאימים, והערוגה הראשונה יצאה לדרך.

הבמיה נפוצה מאוד במטבח הערבי וההודי, ומכונה בארצות דוברות אנגלית כ-lady fingers (שמה הבוטני הוא okra).

בישראל, רובנו מכירים אותה מהמטבח התורכי וכמובן העיראקי, והיא נמצאת כמעט בכל ארוחה ישראלית טיפוסית.

כמו תמיד, נתחיל מהסוף, קל מאוד לגדל במיה אבל יותר מאתגר לקטוף, בעיקר לאלרגיים מבינינו ולמי שאין לו פנאי מכיוון שהבמיה מבשילה וגדלה במהירות.

קצת כללי יסוד...

את הבמיה נזרע סביב מרץ-יוני, תלוי באיזור שלכם - בנביטה היא אינה חובבת קור ולכן לעיתים תצטרכו להמתין עד להתחממות הקרקע.

הפרי יבשיל כעבור 60-70 יום וימשיך כך לאורך כ2-3 שבועות לפחות, בכל פעם על ענף אחר.

הפריחה צהובה ומרשימה המזכירה היביסקוס וכותנה (מדובר בבני דודים לאותה משפחה), ומכל פרח, הקמל כעבור יום אחד, יתפתח פרי הבמיה.

השורש עמוק וחרוטי ומעניק לצמח יציבות רבה גם ברוחות חזקות.

הצמח גדול ומרשים מאוד, ומתנשא לגובה של עד 2.5 מטרים!

מהר מאוד השכנים יציצו לגינה וישאלו אתכם ״מה אתם מגדלים שם לגובה כזה?״. אתם תהיו גאים בעצמכם, אין לי ספק.

פריחת הבמיה מרהיבה ומושכת מאביקים רבים

היכן ומה להכין?

את הבמיה נזרע בערוגה מתוחחת, מנוקזת ומאווררת היטב.

נוסיף מעט דשן יסוד (אפשר 20:20:20 בקרקע שלא עובדה קודם לכן) - כף מרק לכל 1 מ״ר.

נוסיף קומפוסט בנדיבות, כ-10 ליטר למ״ר ונצניע אותו היטב באדמה.

נמתח קו טפטוף לאורך הערוגה ונשתמש במוצר סטנדרטי, טפטפות של 1.6 ליטר לשעה כל 20 או 30 ס״מ.

משני צידיה של כל טפטפת (כ-3 ס״מ), נזרע זרע בודד בעומק של 1 ס״מ, במרווחים התואמים למרחק בין הטפטפות שברשותכם, ובין כל ערוגה לפחות 50 ס״מ.

השקייה

מייד לאחר הזריעה, נשקה עד להרווייה (צינור או מזלף). נשמור על קרקע רטובה אך מנוקזת היטב.

הנביטה מהירה ואחידה ותתרחש בתוך ימים בודדים. הנבט חזק בדרך כלל וצומח לגובה במהירות.

לאחר הנביטה, נקפיד על קרקע לחה, עד להתבססות וצמיחה לגובה של 10 ס״מ לפחות. בהמשך, נשקה בדרך כלל כליטר לצמח ליום, בהתאם לתנאי מזג האויר - בדקו בעצמכם, אם הקרקע יבשה, הוסיפו בכל פעם 15 דקות להשקיה.

קדימה - קטיף!

פרי הבמיה הוא תרמיל מאורך, המתפתח ישירות מהפרח במשך 2-4 ימים.

הקטיף נעשה לפי קצב הפריחה והחנטה - אך שימו לב: בתנאים מתאימים הפרי מתפתח במהירות וקל מאוד לפספס את האורך המתאים, כל אחד לפי העדפתו - יש הקוטפים את הפרי כשהוא קטן (2-5 ס״מ) ויש כשהוא כבר גדול יותר, אך אז הוא הופך לסיבי ופחות מתאים לבישול עדין.

שימו לב כי על אותו הצמח יש לעיתים קרובות פירות בשלבי הבשלה שונים.

פרי במיה צעיר לפני קטיף

את הפרי נקטוף ביד או עם סכין קטנה (זהירות...), נחתוך אותו בבסיסו מעט מעל הגבעול.

3-4 צמחים בשיא תנובתם יכולים להספיק למנה מכובדת, וכעבור מספר ימים ניתן יהיה לאסוף מהם שוב את אותה הכמות.

כבר אמרתי לכם שמדובר בצמח מופלא?

לאלו המעדיפים לצלות את התרמילים, המתינו כמה ימים והשחילו אותם על שיפוד מעל האש. מביני עניין אמרו לי שמדובר במעדן.

דור ההמשך - איך שומרים זרעים?

לבמיה זרעים שחורים/אפורים כהים ועגולים. בכל עונה אני משאיר מספר תרמילים על הצמחים שנתנו לי את התנובה הגבוהה ביותר ושהיו הכי עמידים למחלות ומזיקים.

תרמילי במיה מיובשים המכילים זרעים

כאשר התרמילים מתייבשים הם מתחילים להיפתח, אז אני אוסף אותם ושומר את הזרעים בתוך צנצנת במקרר עד לעונה הבאה.

זרעי במיה בצנצנת לפני הזריעה

זהו. הבמיה קלה מאוד לגידול, והאמת שזהו אחד הצמחים האהובים עליי ביותר. הוא חזק וגדל מהר, ואין לו הרבה מזיקים בגינה הביתית (בשדה מסחרי העסק שונה לגמרי).

סיום הגידול יתרחש לאחר שהצמח מפסיק להניב ובדרך כלל נחלש ונפגע מקימחון על העלים. זהו השלב שבו נכון לגזום אותו מהבסיס ולפנות מקום לגידול הבא. לא חייבים לעקור את השורש אך במקרה כזה יש לגזום אותו מתחת לפני האדמה על מנת שלא יתחדש.

תהנו!