איך לגדל אבטיחים בגינה?

ירוק בחוץ ואדום בפנים. למדו כיצד לגדל בעצמכם אבטיחים.

הכי ישראלי זה אבטיח.

אחד הזכרונות החקלאיים הראשונים שלי קשור לאבטיחים.

גדלתי בקיבוץ בארי בעוטף עזה, ולפני הרבה שנים, אבא שלי היה אחראי על גידול האבטיחים בשדות המשק.

יום אחד הגיעו אלינו אורחים ובאמתחתם, אבטיח צהוב. ירוק בחוץ, צהוב לגמרי בפנים, עם גרעינים שחורים. אבא שלי, עם חוש יזמות מפותח, עבר בין האורחים ואסף מכולם את כל הגרעינים השחורים.

אחרי שמיין וייבש אותם בקפידה במשך כמה ימים, הוא זרע שורה אחת בשדה ליד אבטיחים מזן 'מללי' רגילים (עם גרעינים).

ומאז, במשך כמה שנים, אכל כל הקיבוץ אבטיחים צהובים בזמן ששאר המדינה אכלה אבטיחים אדומים.

כילד, תמיד ידעתי שיש שני צבעים לאבטיח, ולא פעם כשחדו לי חידה – "מה ירוק בחוץ ואדום בפנים?", תיקנתי ואמרתי, צהוב. לא אדום. בכוונה, שידעו כולם.

אבטיח הוא אחד הפירות החביבים ביותר לגידול בבית, אולם חסרונו בכך שצריך גינה די גדולה ולא ניתן לגדל אותו בעציץ.

מיקשת האבטיחים בגינה שלי, זן "קרימזון סוויט"

העונה הטובה ביותר לגידול ביתי היא שתילה בפברואר – מרץ, בהתאם למזג האויר, ואז הקטיף יהיה סביב מאי.

האבטיח אוהב את העונה החמה בשנה, והוא מתפתח במהירות מרשימה לאורך ורוחב הגינה. השאירו לו מספיק מקום, אך אל דאגה, הוא כבר ימצא את דרכו בעולם הזה ויגיע לכל פינה פנויה בגינתכם. המראה מלבב ומרשים.

איזה זן לבחור?

היום נפוץ בעיקר הזן "קרימזון סוויט", בעל המראה המוכר, עם הפסים האורכיים, ללא גרעינים (נקרא "seadless"). לזן זה יכולות הפרייה גבוהה ביחס לזנים אחרים.

ישנם זנים נוספים, כמו למשל "שוגר בייבי" עם גרעינים, שגודלו בינוני והוא מזכיר את ה"מללי", ואת ה"פולימור", זן אישי קטן, מעט גרעינים, חביב ביותר וטעים מאוד.

גידלתי את כולם עד היום, ואישית אני מעדיף את הקרימזון, בשל גודלו וחוזקו של הצמח.

אבטיח מזן "פולימור", אישי וקטן, אבל טעים מאוד

זריעה או שתילה? מה עדיף?

לחובבי הזריעה -

אם אתם מעוניינים לזרוע, אין שום בעיה. מומלץ מעט לאחר תחילת עונת הגשמים, בסוף אוקטובר-תחילת נובמבר, כך שהאדמה ספגה מספיק מים לטובת הנביטה.

הזריעה (והשתילה) יהיו במרחק של לפחות מטר בין צמח לצמח, בשל אורכם של הגפנים המתארכים ככל שמזג האויר מתחמם. את הזרעים הטמינו בעומק של 1-2 ס"מ בקרקע.

הנביטה תתרחש בדרך כלל לאחר מספר ימים, תלוי במזג האויר, ועד כשבוע וחצי מהזריעה. אם אין נביטה, בדקו מדוע, ייתכן והשקיתם יותר מידי את המצע או שמזג האויר עדיין קר.

לרוב, מועד הזריעה האופטימלי יהיה כאשר טמפרטורת הקרקע תעלה על 16 מעלות, אך מכיוון שרוב האנשים לא מסתובבים עם מדחומים ונועצים אותם באדמה, יש לזכור שמדובר בדרך כלל בחודש מרץ, המתאים במיוחד לזריעה באיזור הנגב והצפון.

זן "קרימזון סוויט" בגדילה, כשבועיים לאחר ההפרייה

למעדיפים לשתול -

ניתן גם להנביט את הזרעים לבד ולייצר שתילים בבית או פשוט לקנות במשתלה (אם יתמזל מזלכם, מדובר ב"שתילים מורכבים" חזקים במיוחד). הכנת השתילים בבית אורכת כ-3 שבועות על כן עליכם לתכנן מבעוד מועד את ערוגת האבטיח.

(*שתילים מורכבים – שתילים המורכבים על גבעול של צמח אחר המכונה "כנה", בדרך כלל דלעת, לשיפור העמידות מפני מחלות קרקע, הקניית חוזק לצמח והגדלת היבול).

אם לא זרעתם או שתלתם עד חודש מאי, מומלץ להמתין לעונה הבאה, שכן לצמחי האבטיח לא יהיה מספיק זמן להתפתח ולהפרות את הפרחים טרם עונת הקיץ הלוהטת. בחודשים יולי ואוגוסט לא מתרחשת הפרייה בשל החום הרב וירידה בפעילות הדבורים, ובתקופה זו כבר אמורים להיות לנו ממילא אבטיחים כמעט מוכנים.

טיפ חשוב – אם שתלתם אבטיח בעונה קרה יחסית (פברואר), עדיין ניתן לגדלו אם מספקים הגנה מפני קור באמצעות מנהרות נמוכות מניילון, הבנויות מקשתות או בחממה מספיק גדולה.

האבטיח הוא צמח די מתוחכם, הוא מעמיק שורש במהירות, מתפשט לכל כיוון, ובתנאי קרינה חזקים, עלוות הצמח מגינה על הפרי המתפתח כאשר בזמן הזה הפרי צובר סוכרים והופך לטעים במיוחד.

אבטיח מזן "קרימזון סוויט" שנקטף בחודש יולי

פריחת האבטיח צהובה והפרחים קטנים יחסית. לא כולם יופרו ויהפכו לפרי, אך כאשר שוררים תנאים טובים (חמימות, השקייה, נוכחות של דבורים), על כל צמח יתפתחו בין 2 ל-3 פירות לאורך זמן הגידול. את ההפרייה אפשר לזהות בקלות כאשר נוצרים אבטיחים קטנטנים ושעירים.

הפרי יהיה מוכן לאחר כ-2.5 עד 3 חודשים, ואם הכל כשורה, הוא יגיע למשקל של מספר קילוגרמים.

איך יודעים מתי האבטיח בשל?

יש מגוון שיטות, ובראשן השיטה הישראלית הידועה של טפיחה סחבקית על הפרי והאזנה לצלילים הנובעים ממנו. צליל חלול ועמום יעיד בדרך כלל על בשלות, אבל בתחום הזה יש מספר מומחים כמספר הישראלים במדינה.

אני מעדיף את השיטה החקלאית המסורתית – כאשר העלים הצמודים לפרי מתחילים להתייבש ובתחתית האבטיח מופיע כתם צהוב/שמנת בהיר (אם הוא לבן, המתינו עוד מספר ימים).

כאשר הצמח שתול באדמה (ולא באדנית/עציץ), והצמח נראה חיוני, ניתן להפסיק להשקות כאשר האבטיחים מגיעים לגורל של אשכולית ממוצעת.

אם תמשיכו להשקות, הפרי עלול להתבקע מעודף מים. עקבו אחר מצב הצמח.

במידה ומזג האוויר חם והצמח סובל, המשיכו להשקות אבל מעט. כאשר נראה לכם שהאבטיח עומד להבשיל, וודאו כי המים סגורים והשאירו אותו עוד מספר ימים לצבור מתיקות נוספת. לצמח האבטיח שורש עמוק מאוד ואין חשש שיתייבש בתוך שבוע בלבד.

אבטיח מזן "קרימזון סוויט" בשלבי הבשלה מתקדמים

מחלות ומזיקים -

האבטיח מושך אליו כנימות המכונות 'עש טבק' (הכנימה הלבנה הקטנה שמתעופפת בין העלים), המשמשות כפונדקאיות של וירוסים, ובעיקר 'ווירוס גימדון החוורת'. הוירוס מתבטא בגימוד אמירי הצמיחה, מראה כללי של כלורוזה (הצהבה) בעלים ועצירת הגידול. בצמח כזה הסיכוי להבשלת הפרי נמוך מאוד.

האבטיח מושך אליו מזיקים נוספים, בהם אקריות, כנימות וזחלים. גם ציפורים, ובעיקר עורבים ומיינות, אוהבים מאוד את האבטיח, וכנגדם ניתן לכסותו ברשת נגד ציפורים.