מדריך לגידול דלעת בגינה הביתית: כל מה שצריך לדעת על זריעה, שתילה, השקיה והגנה מפני מזיקים.
כשהדלעת מוכנה, הדבר הראשון שעובר לי בראש הוא - שהכרכרה מהאגדות הגיעה.
זה אחד הירקות המופלאים באמת, ולא רק בגלל סינדרלה, אלא בעיקר בגלל הגודל העצום שהדלעת הכתומה יכולה להגיע אליו וכמות האנשים שיכולים ליהנות ממנה, בזכות חיי המדף הארוכים שלה.
גידול דלעת בגינה הביתית הוא לא רק חוויה מהנה, אלא גם דרך נפלאה ליהנות מפירות עשירים בטעם ובתזונה. הדלעת, אחד מהפירות האיקוניים ביותר של האביב ושל הסתיו, מתאימה לגידול בגינות אורגניות בישראל ויכולה להפוך כל גינה לשופעת וצבעונית.
יש הרבה סוגים של דלעות, ועד היום גידלתי רבות מהן בגינות שהקמתי. בכל עונה אני אוהב לבחור סוג או שניים, בכל זאת יש מגבלה של מקום, ונותן להן להשתרע ולגדול בכל רחבי הגינה.
עכשיו, בואו נגלה כיצד לגדל דלעת בצורה נכונה, כך שתוכלו ליהנות מהפירות העסיסיים הללו ממש מהגינה שלכם.
מתי ואיפה לשתול או לזרוע דלעת?
דלעת היא צמח קיץ אוהב חום, ולכן הזמן האידיאלי לגידול הוא בתחילת האביב, כאשר מזג האוויר מתחיל להתחמם, פעם ראשונה בין חודש מרץ ליוני ופעם שניה אחר כך גם בחודש ספטמבר.
כדי שהדלעת תגדל היטב, עלינו לוודא שהקרקע נעשית חמימה דיה כדי לתמוך בצמיחת השורשים והעלווה. שתילה מוקדמת מדי עלולה להוביל להתפתחות איטית ולפגמים בגידול. חשוב לבחור מקום שטוף שמש, עם קרקע עשירה בחומרי הזנה, ולוודא שהקרקע מנוקזת היטב, שכן דלעת אינה סובלת קרקע מוצפת ועלולה לסבול מריקבון שורשים בתנאים כאלו.
בבחירת מקום לשתילה וזריעת הדלעת, יש לזכור שהצמח מתפתח במהירות (!) ושולח גפנים ארוכים המשתרעים על פני השטח. לכן, יש להקפיד על מרווחים של לפחות 1-1.5 מטרים בין צמח לצמח, כך שהדלעת תוכל להתפשט בחופשיות מבלי להצטופף עם צמחים אחרים בגינה.
כמו כן מרווח השורות לא יקטן מ-70 ס״מ לפחות.
בתוך זמן קצר יחסית, הדלעת תכסה ערוגות שלמות ותשתרע מקצה אחד של הגינה עד לקצה השני. אין מה לדאוג מכך, שכן העלים הגדולים חיוניים לצורך משימת העל של הצמח והיא מילוי פירות הדלעת ולצמח מראה מרשים מאוד.
אפשר לגדל דלעת בערוגה אך אפשר, ואני עושה זאת לעיתים, לגדל אותה בגומות עצי הפרי אצלכם בבוסתן. יש לכך כמה יתרונות -
ראשית, אתם חוסכים ערוגה ויכולים לגדל בה משהו אחר. שנית, הדלעת משתרעת ומצילה על הקרקע מפני קרינת השמש, בכך היא מפחיתה אידוי ומקררת את האדמה.
טיפ חשוב - כדאי לכם לגדל דלעת ליד אבטיח, שכן השניים מסייעים זה להאבקתו של זה.
דלעת - זריעה או שתילה?
כשמדובר בדלעת, לשתי השיטות יש יתרונות משלהן.
אם אתם חובבי זריעה ואוהבים לראות את התהליך מתהווה מול עיניכם, זריעת דלעת יכולה להיות חוויה מרתקת. זרעי הדלעת גדולים וקל להנביט אותם בבית בתוך מגש זריעה או ישירות באדמה בגינה. הזרעים מתפתחים במהירות אם נשמרים בתנאים נכונים של לחות וחום, והם יתחילו לנבוט בתוך כמה ימים. אם תנאי מזג האוויר עדיין קרירים, אפשר להתחיל את הזריעה במבנה מחומם כדי להבטיח נביטה מוצלחת.
למי שמעדיף לקנות שתילים מוכנים, משתלות רבות מציעות שתילי דלעת חזקים ועמידים. שתילים אלו עברו כבר את שלב ההנבטה והם מוכנים לשתילה ישירה בגינה, מה שמקל על תהליך הגידול. הכנת השתילים בבית אורכת כ-3 שבועות, ולכן כדאי לתכנן מבעוד מועד את ערוגת הדלעת כדי לוודא שיש לכם מקום מוכן לשתילה.
איך להשקות ולדשן דלעת בגינה הביתית
דלעת היא צמח הצמא למים, במיוחד בשלבים הקריטיים של התפתחות הפרי. על מנת להבטיח צמיחה בריאה ויבול איכותי, יש להקפיד על השקיה סדירה אך לא להציף את הקרקע.
כמו תמיד, באקלים הישראלי, מערכת השקיה בטפטוף היא הבחירה הטובה ביותר לדלעת, שכן היא שומרת על לחות רציפה בבית השורשים ומפחיתה את הסיכון למחלות עלים הנגרמות מהשקיה מופרזת והרטבת העלווה.
לאחר הזריעה - השקו עד רוויה על מנת להנביט את הזרעים.
בשלב הנביטה ולאחר השתילה הקפידו על קרקע לחה (בדקו עם האצבע ליד השתיל הצעיר).
עם התבססות הצמח, השקו כליטר ליום לצמח ועקבו אחר מצבו (התנאים משתנים תדיר בשל מזג אוויר הפכפך וכמובן תלוי בסוג הקרקע שלכם) - האם הצמח נכנס לעקת מים, הוסיפו לו כמה דקות בכל יום.
בנוגע לדישון, הדלעת אוהבת קרקע עשירה בקומפוסט ודשנים אורגניים. לפני השתילה, כדאי לטייב את הקרקע בכמות נדיבה של קומפוסט איכותי, כ-10 ליטר למ״ר, כדי לספק לצמח את חומרי ההזנה הדרושים לו לצמיחה מהירה.
בהמשך, יש לדשן שוב פעם אחת עם תחילת הצמיחה, כדי לתמוך בהתפתחות הפרי. דישון אורגני נוסף במהלך הגידול יכול להגדיל את היבול ולשפר את איכות הפרי.
אני משתמש בדשן בשחרור איטי (אוסמוקוט), וחוסך את הצורך בדישון נוסף באמצע הגידול.
ארבעה סוגי דלעת שכדאי להכיר ולגדל בבית
ישנם מספר זנים של דלעת המתאימים לגידול בגינה הביתית, וכל אחד מהם מציע יתרונות ייחודיים:
1. דלעת גדולה (כתומה): הדלעת הכתומה היא הקלאסית והמוכרת ביותר. מדובר בזן עגול וגדול, עם קליפה כתומה עזה ובשר כתום עמוק. היא מתאימה במיוחד להכנת מרקים, פשטידות ותבשילים שונים, הטעם המתוק והמרקם הרך שלה הופכים אותה לפופולרית במטבחים רבים. הדלעת הכתומה דורשת שמש מלאה והשקייה תכופה כדי להתפתח, והיא יכולה להניב פירות גדולים במשקל של כמה קילוגרמים. חשוב להקפיד על השקיה סדירה וניקוז טוב, שכן הצמח רגיש מאוד לעודפי מים.
2. דלעת ערמונים: זן ישראלי. דלעת ערמונים היא זן קטן יותר עם קליפה ירוקה כהה ובשר כתום-צהוב המזכיר בטעם את הערמונים הקלויים. הדלעת הזו מתאימה מאוד לצלייה בתנור, להוספה לתבשילים ולמנות מתוקות כמו פאי דלעת. יתרונה הגדול של דלעת הערמונים הוא בכך שהיא דורשת פחות מקום בגינה בהשוואה לדלעת הכתומה, והיא יכולה להניב פירות גם בתנאים פחות אידיאליים, מה שהופך אותה לבחירה מצוינת לגינות קטנות או למגדלים מתחילים. הטיפול בה יחסית פשוט, והיא זקוקה לכמות מים סבירה ולקרקע עשירה בחומרי הזנה.
3. דלעת יפנית: זן הנחשב לאחד המיוחדים ביותר. הדלעת קטנה ועגולה, עם קליפה ירוקה עד כתומה ובשר כתום מוצק ומתוק מאוד. היא מצוינת להכנת מחיות, מנות אפויות וקינוחים, והטעם העשיר שלה מוערך מאוד בקרב חובבי בישול. הדלעת עמידה לתנאי הגידול בישראל ופופולרית בקרב מגדלים ביתיים. קליפתה עבה וקשה לחיתוך.
4. דלורית: דלורית, הידועה גם בשם “דלעת בקבוק”, היא זן פופולרי נוסף שצורתה מוארכת המזכירה אגס וקליפתה בהירה. בשר הדלורית הוא כתום ומוצק, והטעם שלה עדין ומתקתק. דלורית מתאימה מאוד להכנת מרקים, תבשילים ואפייה, והיא נחשבת לזן קל יחסית לגידול. הדלורית מתפתחת היטב גם באקלים חם וזקוקה להשקיה סדירה, אך היא רגישה לעודפי מים. יתרונה הגדול של הדלורית הוא בכך שהיא משתמרת היטב לאורך זמן לאחר הקטיף, מה שהופך אותה לבחירה מעולה לגידול בגינה הביתית.
מזיקים ומחלות בגידול דלעת בגינה הביתית
דלעת, כמו כל צמח אחר בגינה, עלולה למשוך אליה מזיקים שונים.
אחד המזיקים הנפוצים ביותר היא כנימת עש הטבק, הפוגעת בעלים ועלולה להפיץ וירוסים בצמח.
מזיקים נוספים אופייניים כוללים אקריות, כנימות וזחלים, היכולים לפגוע באמירי הצמיחה ובפירות הצעירים.
סביב חודש יוני, מגיע מזיק קשה לגינה - זבוב הדלועים - הפוגע בפירות הצעירים על ידי עקיצתם. פירות נגועים אלה יפסיקו להתפתח ויופיע בהם ריקבון מקומי.
על מנת להגן על הדלעת מפני מזיקים, כדאי להשתמש ברשתות צפופות נגד חרקים. הפתרון המועדף עליי הוא כיסוי איזור הפירות הצעירים ברשת, או כל פרי בנפרד (רשת אורגנזה) עד גדילתו.
מחלות עלים כמו כשותית וקימחון, עלולות להופיע בתנאי חום ולחות גבוהים ובשעת עקה של הצמח שכן אז הוא נחלש.
כדי להקטין את הסיכוי לנגיעות ממחלות אלו, יש להקפיד על אוורור טוב של הצמח ולהימנע מהתזת מים על גבי העלים, המזרזים את הופעת הנבגים.
קטיף ואחסון דלעת
במרבית סוגי הדלעת, היא תהיה מוכנה לקטיף כאשר קליפתה קשה והיא משמיעה צליל חלול בעת נקישה. השיטה החקלאית המסורתית לקביעת בשלות הדלעת היא כאשר העלים הקרובים לפרי מתחילים להתייבש.
בחלק מהזנים, מופיע בתחתית הדלעת כתם צהוב או שמנת בהיר. אם הכתם עדיין לבן, יש להמתין עוד כמה ימים.
זמן הקטיף הוא בדרך כלל כחודשיים עד שלושה חודשים לאחר הזריעה/שתילה, תלוי בזן ובתנאי הגידול.
בכל הדלעות, בשל הקליפה העבה והחלקה, יש לחתוך את הפרי בזהירות.
コメント