טיפים לגידול עץ רימון בגינה הביתית: שתילה, השקיה וטיפול בעץ רימון לבוסתן אורגני משגשג
גידול רימונים הוא הספורט הלאומי בכל קיבוץ.
אין חבר קיבוץ שמכבד את עצמו שאין לו לפחות עץ רימונים אחד בחצר, ותמיד העץ שלו יהיה יותר טוב מהעצים של שאר החברים. מתערב אתכם.
המשפט - ״הרימון שלי הכי טוב, יש לו את הגרעינים הכי שחורים עם הכי הרבה מיץ״ הוא המשפט שתשמעו כמעט בכל מדרכה או פרגולה בכל קיבוץ ממוצע בישראל. והאמת? כולם צודקים.
המגוון של הרימונים בארצנו הקטנה הוא עצום. יש את הבהירים, האדמדמים, השחורים, אלה שמבשילים מוקדם ואלה שמאוחר, אלה המתוקים ואת אלה החמוצים שהופכים אחר כך למתוקים ואת אלה החמוצים שנשארים חמוצים לתמיד.
אני אוהב רימונים עוד מתקופת הילדות. היינו מסתובבים בקיבוץ אחרי הצהריים, מתגנבים לחצרות החברים אחרי שאספנו מודיעין איכותי ובנינו תיק מטרות מעולה, והיינו קוטפים בדיוק את הרימונים הבשלים, אלו שחבר הקיבוץ התכוון לקטוף בערב ותמיד גילה שמישהו מילדי הקיבוץ הקדים אותו.
אחר כך, היינו חוזרים ביתה עם בגדים מוכתמים בעסיס רימונים, מסגירים את עצמנו בפני ההורים כמי שעסקו כל אחר הצהריים בסחיבת רימונים משכניהם... אבל זו היתה ילדות טעימה במיוחד ובריאה מאוד.
הרימון הוא בעצם שיח חד שנתי המשיר עליו בחורף. הוא מרובה גזעים ומראה זה וודאי מוכר לכם מרימונים הגדלים באיזור בו אתם מתגוררים.
עם זאת, את הרימון אפשר לעצב כעץ לכל דבר, כך אני עושה עם הרימונים שלי.
מדובר בעץ ישראלי לכל דבר, המותאם היטב לאקלים החם והצחיח שלנו. הוא בעל סבילות גבוהה לשמש מלאה ואף גדל ללא השקייה בבוסתנים עתיקים בוואדיות ברחבי ישראל, מהצפון ועד הדרום.
זהו אחד משבעת המינים בהם התברכה ישראל, ופרי עתיק מאוד הנמצא על שולחן בני האדם כבר אלפי שנים. בהחלט דייר קבע עם זכויות במדינה שלנו.
שתילת עץ רימון - איך להתחיל נכון?
ראשית, נתחיל מבחירת זן הרימון אותו נרצה לגדל.
השיטה הטובה ביותר היא לבחור זן איכותי שטעמתם ממנו אצל חברים או שקניתם אצל הירקן.
זכרו - תמיד אפשר לייצר עץ רימון חדש על ידי השרשה מחוטר שקטפתם מהעץ המבוקש.
את הרימון נשתול באדמה במרווח של לפחות 3 מטרים מהעצים האחרים, באיזור מנוקז היטב, שבו אור שמש מלא, ועדיף מוגן מרוחות חזקות.
נכין את בור השתילה כמו בעצים אחרים - נרטיב היטב את בור השתילה על מנת להעשיר את הקרקע במים, נדפן היטב בקומפוסט איכותי, נוסיף כ-100 גרם דשן בשחרור איטי ונטמון את השתיל באדמה.
בשתילים מורכבים שקנינו במשתלה - נקפיד תמיד על השארת איזור ההרכבה גבוה יותר מפני הקרקע למניעת רקבון צוואר הגזע.
השרשת עץ רימון
הרימון הוא אחד משלושת העצים המקומיים בישראל שהכי קל להשריש, ביחד עם תות העץ והתאנה.
להשרשה מספר שלבים פשוטים, שכל אחד יכול לעשות אצלו בחצר -
בחרו את העץ המבוקש, אחרי שטעמתם את פירותיו ונוכחתם כי הוא עץ חזק ובריא.
את ההשרשה עדיף לבצע בחודשי האביב, החל ממרץ - גזמו ענף צעיר יחסית בקצהו, באורך 40 ס״מ, וחתכו את הקצה התחתון בצורה אלכסונית.
טבלו את הקצה החתוך באבקת הורמוריל 8 המיועדת לייחורים מעוצים (יש גם הורמוריל 3 לייחורים עשבוניים). נעצו את הייחור בתוך עציץ עם מצע גידול שהרטבתם מראש.
הקפידו לשמור על המצע רטוב אך לא מוצף - וודאו כי הוא מנוקז היטב. מקמו אותו באיזור מוצל.
אם הכל יתנהל כשורה, בתוך כשבוע-שבוע וחצי תתחילו לראות התעוררות של הייחור. המשיכו להשקות עד שיגדל לשתיל קטן ואז שתלו אותו בגינתכם.
טיפול והשקיה נכונה לעץ רימון אורגני
הרימון דורש השקייה סדירה, בעיקר בשנים הראשונות עד התבססותו בקרקע.
שתיל צעיר מייד אחרי השתילה.- נקפיד על קרקע לחה אך לא מוצפת ונעקוב אחר קליטתו באדמה.
בשתיל צעיר עד השנה השנייה, מומלץ להשקות כ-5 ליטר ליום (35 ליטר לשבוע) 1-2 פעמים בשבוע. יש לעקוב אחר מצב העץ ולנטר מצבי עקה. במידת הצורך (בעיקר בקיץ חם), ניתן להגדיל את תדירות ההשקיה לשתיים בשבוע ולעלות ל-7 ליטר ליום.
בעצים בוגרים החל משנה שלישית ואילך, מומלץ לבצע השקיות עומק (50-100 ליטר לשבוע), פעם בשבוע עד שבועיים, רק בתקופת האביב ועד הקטיף. מטרת השקייה זו היא עידוד התפתחות בית שורשים חזק ועמוק המקנה לעץ עמידות טובה בתנאי מזג אוויר קיצוניים. לאחר הקטיף, עם תחילת עונת הגשמים, נפסיק את ההשקייה, אך אם הגשמים יתעכבו, נמשיך להשקות בכמות נמוכה יותר.
הערות כלליות להשקייה -
בקיץ אני ממליץ להימנע מהשקייה רבה מידי כדי למנוע התפתחות מיותרת של עלווה וצמיחה על חשבון התפתחות הפירות. עם זאת, יש לנטר את מצב העץ באופן קבוע ולהוסיף מים ככל שידרש, בעיקר בעת חום קיצוני.
בתקופת החורף יש להימנע מהשקיית רימונים, השרויים ממילא בשלכת. נתחיל להשקות רק בתקופות בצורת ארוכות ולאחר תום תקופת הגשמים (כחודש לאחר הגשם האחרון).
חשוב תמיד לשמור על קרקע לחה, אך לא להציף את העץ כדי למנוע ריקבון שורשים.
דישון בעץ רימון
כבכל עצי הבוסתן, אני ממליץ על פיזור קומפוסט איכותי סביב העצים לקראת חודש נובמבר, טרם תחילת עונת הגשמים. הגשם שוטף את הקומפוסט ומחלחל איתו חמרי הזנה אשר יסייעו לעץ בעת התעוררותו באביב.
בנוסף, אני נוהג לדשן את הרימון אחת לשנה, עם היחלשות הגשמים (פברואר-מרץ), טרם לבלובו, באמצעות דשן בשחרור איטי לחצי שנה, אותו אני מטמיע בבור קטן בסמוך לאחת הטפטפות.
בעץ צעיר עד שנתיים אני מדשן בכמות של 100-150 גרם ובעץ בוגר משנה שלישית ואילך, בכמות של 300-400 גרם.
בגידול רימון מסחרי נהוג להשלים את הדישון עד כחודש טרם הקטיף, אך אצלנו בבוסתן הפרטי אין לכך משמעות מיוחדת, בעיקר אם השתמשנו בדשן בשחרור איטי המספק לעץ את צרכיו ללא כל התערבות מאיתנו.
בעצים במראים סימני מחסור מיוחדים (למשל כלורוזה עזה או עיכוב בפרי), ניתן להשתמש בדשן 5-3-8 או 7-3-7 בהתאם להוראות היצרן על האריזה ובכל מקרה לא לעבור את הכמות הדרושה כדי למנוע המלחת בית השורשים.
לבלוב ויצירת פרי בעץ רימון
מרבית זני הרימון יתחילו להניב החל מהשנה השלישית. טרם זאת, ייתכן ויופיעו רימונים קטנים - זהו סימן טוב המעיד כי העץ פורה, אך ההמלצה היא להסירם ולתת לעץ להתפתח ולהעמיק שורש בשנתיים הראשונות לחייו.
הרימון מלבלב בחודש מאי. הפרחים אדומים, נראים כמו קנקן קטן ומושכים אליהם מייד מאביקים שונים, בראשם דבורי דבש ודבורי עץ והאיזור כולו הופך לחגיגה של האבקה וזמזום נעים לאוזן.
הרימון ממשיך ליצור פרחים בערך כחודש וחצי כאשר במקביל מתבצעת חנטת פירות והעץ מתמלא ברימונים קטנים.
גיזום עץ רימון: טיפים לשיפור הצמיחה והפירות
הרימון הוא עץ קוצני, קוציו ארוכים ומכאיבים עד מאוד ולכן יש להיזהר בעת הטיפול בענפיו.
הגיזום הכרחי שכן לרימון מבנה של שיח ויש לעצב אותו באופן תדיר לאורך כל תקופת גידולו.
בתחתית הגזע יופיעו מידי כמה שבועות ענפים צעירים המכונים ״סורים״ או חזירים״, אותם יש לגזום בזהירות מבלי לפגע בגזע עצמו.
אני נוהג לעצב את הרימון כעץ בעל גזע יחיד אשר ממנו מסתעפים 4-5 ענפים מרכזיים בגובה של מטר-מטר וחצי מעל הקרקע. דבר זה מקל הן על הטיפול בעץ והן על הקטיף ודומה מאוד לאופן הגיזום של רימונים במטעים מסחריים.
את ענפי הרימון שגזמתם, סלקו מגינתכם שכן הם קוצניים והפנו אותם לערימת הגזם השכונתית.
מתי קוטפים רימונים?
הקטיף הוא השלב המרגש ביותר במהלך השנה כיוון שהוא מתרחש סביב ראש השנה ואז תקופת החגים מתמלאת בפירות הרימון הבשלים והטעימים.
לקראת ראש השנה נתחיל לזהות כי הרימון הופך לאדום או מקבל גוון צהבהב בחלק מהזנים, הפרי הופך כבד ומטה את ענפי העץ לכיוון הקרקע. זהו השלב בו נקטוף ונבדוק האם הפרי הבשיל. הקטיף מבוצע באמצעות מזמרה שכן עוקץ הרימון עבה וחזק וקשה להפרידו ביד.
מזיקים בעץ רימון - מה חשוב לדעת?
לרימון מספר מזיקים אופייניים הפוגעים בעיקר בפרי.
כחליל הרימון - פרפר הפעיל בעיקר מחודש יוני, בסמוך להתפתחות פירות הרימון. הנקבה מטילה ביצים לבנות עגולות על הקליפה, מהן בוקע זחל החודר לפרי ומתפתח בתוכו. הזחל גורם לריקבון מקומי או מלא בפרי.
זבוב הים התיכון - אחד המזיקים המוכרים ביותר למגדלי עצי פרי. בדומה לכחליל הוא מטיל את ביציו בקליפת הפרי וגורם לריקבון מקומי והרס הגרעינים.
כנימה קמחית - כנימה בעלת ציפוי שעוותי לבן, מופיעה בעיקר באיזור כתר הפרי ובנקודות מגע בין פירות שהתפתחו יחדיו על אותו עוקץ. ניתן להסירן ביד או בשטיפה בלחץ מים חזק. פגיעתן בפרי אינה קשה בשלבי ההתפתחות האחרונים טרם הקטיף.
כנימות ונמלים - הרימון מושך אליו כנימות רבות בעיקר אל ניצני הצמיחה העשירים במוטמעים. בעקבותיהן יגיעו הנמלים, השומרות עליהן כמו רפתניות נאמנות. ככל שהעץ מתפתח והנמלים אינן מהוות מטרד, לא הייתי מטפל בחמרי הדברה.
ככלל - ממליץ להימנע ככל שניתן משימוש בחמרי הדברה בעץ רימון כדי לא לפגוע באיכות וניקיון הפירות שאנו אוכלים מהבוסתן הפרטי שלנו. אני מקפיד על כללי הגידול האורגני, ולעיתים משלים עם אובדן חלק מהיבול (חלק קטן), אבל נמנע מהדברה כימית.
כדי להתגונן מפני מזיקים אלה, אני ממליץ להשתמש ברשתות צפופות ועיטוף הפרי ברשתות אורגנזה. את העיטוף נבצע כאשר הרימון בגודל כדור פינג-פונג.
כמו כן, הצבת בקבוקי פיתיון (כמו למשל ׳נו-מד פליי), מסייעת מאוד בלכידת זבוב הים התיכון.
אז אם אין לכם עדיין רימון בגינה, אני ממליץ מאוד לשתול אחד מהזן הטעים שאתם אוהבים (מתוק, חמוץ). הקלות שבה ניתן להשריש רימון הופכת את הגידול הזה לקל ולנפוץ מאוד ולא חייבים לחפש משתלה שיש לה בדיוק את הזן הרצוי. פשוט חפשו אצל השכן בחצר ובקשו ממנו חוטר.
כדאי לגדל יותר מעץ אחד, בבחינת ״כל המרבה הרי זה משובח״ כי מרימונים אף פעם אין מספיק ואין אחד שלא אוהב אותם.
איך לגזום עץ רימון בוגר שיש לו גזע ״מפוצל״ ממספר ענפים?
תודה רבה על המידע המעמיק והמעניין.
אשתדל ליישם את הטיפים