למדו על גידול עגבניות וגלו איך לגדל עגבניות מושלמות אצלכם בגינה הביתית והאורגנית, בלי מאמץ.
יש המון סוגים של עגבניות, אבל אני הכי אוהב את אלו שמוכרים ברוב המשתלות.
אני מתכוון לזן תמר, שמתאפיין בצבע עז, הרבה פירות וטעם נפלא. אה וכן, הוא גם ממש נוח לגידול.
אגלה לכם סוד קטן. אני לא אוכל עגבניות חיות, רק מבושלות.
יש המון סוגים (זנים) של עגבניות שמתאימות לגינת המאכל הביתית, אבל המשותף להן הוא צורת הגידול, ההנבטה או השתילה, הטיפול והקטיף.
במשתלה אני בוחר בדרך כלל את השתילים הצעירים והרעננים. אחד הסימנים הטובים ביותר לזיהוי שתיל בריא, הוא הגוון הירקרק של הגבול, גבעול מבריק ועליו שערות קטנות רבות ובשרניות. אל תתפתו לשתילים גדולים מידי או מסועפים, ולכאלו שראו ימים טובים אבל כעת מעט מיובשים.
את ערוגת העגבניות אני מכין לפני קניית השתילים, ומרבה בהוספת קומפוסט מאיכות טובה, למשל כמו זה של מרום גולן. כדישון יסוד אפשר להיעזר באוסמוקוט המתאים גם לירקות או להמתין לקליטת השתילים, ולדשן בהמשך.
לעיתים, במידת הצורף, אוסיף גם מצע שתילה להעשרת הקרקע, בעיקר במידה ואני מכין ערוגה חדשה על גבי קרקע דלה. במקרה זה, אני משתמש לעיתים קרובות במצע הנקרא "בנטל 11" של טוף מרום גולן.
שתילי העגבניה נקלטים במהירות בקרקע הלחה, ומומלץ לתת להם השקיה מידי יום, כליטר לצמח, עד לקליטה כעבור שבוע. לאחר מכן, הקפידו להשקות כחצי ליטר-עד ליטר ליום, בהתאם לעונה, לקרקע (מחלחלת או אטומה) ומצב הצמח.
אם הקרקע סביב הצמח בוצית מידי, הפסיקו להשקות והורידו את כמות המים היומית. עברו להשקות מידי יומיים או שלושה - הכל בהתאם למצב הקרקע והאקלים. ולהיפך, עם יבש מידי, הוסיפו מים, כ-5 עד 10 דקות השקייה ליום, עד שתגיעו למצב המאוזן והרצוי.
הדבורים והעגבניות - סיפור אהבה
לעגבניות מכל הזנים יש את אותם פרחים, צהובים וקטנים יחסית.
להפרייה אחראיות הדבורים, אחת מידידות האדם החשובות ביותר. אני תמיד מחפש אותן בגינה שאני מקים ומתחזק, כיוון שזהו הסימן הטוב ביותר לבריאותה ולאיזון הקיים בה. הדבורים כל כך רגישות לחומרים כימיים שהן אינן מתקרבות לגינה מרוססת בחומרי הדברה - הנה לכם עוד סיבה מדוע כדאי להתרחק מחומרים אלה, ולא רק בשביל הבריאות של בני האדם.
הקטיף - ומשם למטבח
אם טיפלנו נכון בעגבניות, קרוב לוודאי שנזכה לקטיף הראשון כעבור פחות מחודש, תלוי בעונה.
עגבניות גדולת באשכולות, והפירות הקרובים לצמח מבשילים ראשונים והופכים אדומים וטעימים במיוחד.
העגבניה רגישה למחסור בסידן, ולכן אם נתקלתם בתופעה שנקראת "שחור פיטם", כאשר קצה העגבניה משחיר, אל בהלה. הפרי עדיין טוב וניתן להסיר את החלק הבעייתי. הפתרון יהיה בדרך כלל דישון עשיר בסידן, בשלבים הראשונים של הגידול כמו למשל "כנרת מגסיד" של חברת דשן הצפון, שאת מוצריה אני מאוד אוהב.
רוב זני העגבניה יניבו במשך שבועות ארוכים וחלקם אף חודשים.
אם שתלנו במהלך מרץ, נוכל לקטוף עד חודש יולי, ואלו מאיתנו שיחכימו, וישאירו את הצמחים העייפים גם במהלך חודש אוגוסט, יזכו להינות מגלי תנובה נוספים במהלך חודש ספטמבר. לאחר כן, עם התקצרות היום ובוא הסתיו, ניפרד ברוב איזורי הארץ מהעגבניות, עד לעונה הבאה.
ניתן לגדל עגבניות גם בחורף, אך העדיפות היא לתנאי חממה, עדיף מבוקרת, כאשר היבול צפוי להיות נמוך יותר, ותלוי כמובן בטיב ההפרייה.
בקיצור, אני ממליץ בחום. לא משנה היכן אתם גרים בארץ, העגבניה היא הפרי המושלם לכל מטבח ובכל זמן. הגידול קל יחסית והצמח יודע את רוב העבודה לבד.
תהנו!
Kommentare