מדריך לגידול ארטישוק אורגני, ישר מהגינה אל הצלחת.
ארטישוק (קינרס) היה הירק הראשון שקיבלתי עליו אחריות בגן הירק בקיבוץ בארי, שבו עבדתי מגיל 10.
מנהל גן הירק קרא לי ולחבר נוסף, הסתכל על שנינו, בעיניו כבר היה מבט של התחרטות, אבל אז הוא אמר - מהיום אתם אחראים על חצי דונם ארטישוק, שצריך להספיק לכל הקיבוץ. אל תפשלו.
ולא פישלנו.
את החלקה שתלנו באוגוסט חם אי שם בסוף שנות ה-80. גן הירק קיבל שק גדול של נצרים יבשים, שלא ממש הבנו מה תפקידם, אבל מנהל הגן הבטיח לנו שיום אחד יצמחו מהם ארטישוקים ירוקים. האמנו לו, כי ככה עשו ילדים בני 10 בקיבוץ שחגג בכל שנה ב-1 במאי את 'חג הפועלים'.
פרסנו קווי טפטוף וביניהם קווי ממטרות, בשביל שהנצרים ייקלטו היטב באדמת הלס היבשה והמתוחחת.
אחרי זמן לא רב התחילו לבצבץ מתוך האדמה עלים ירוקים ובשרניים, בעלי גוון ירקרק מיוחד, שטרם ראינו כמותו. מיום ליום הצמחים גדלו, והדשן שהוספנו למערכת ההשקייה רק האיץ את קצב הגדילה למימדים עצומים.
כעבור 6 חודשים כבר התהלכנו בתוך יער ירוק עם עלים מנוצים ועבים, והצמחים הגיעו עד לגובה ראשנו. סביב חג הפסח התחלנו לקטוף את ראשוני הפירות, שהם למעשה ניצן הפרח שטרם הבשיל.
מרגע זה, ובמשך כ-7 שנים תמימות, בכל אביב מחדש, אכל כל הקיבוץ ארטישוקים מגן-הירק, ומגשי חדר האוכל בקיבוץ התמלאו בערימות עלי ארטישוק שקולפו ונאכלו ביד אומן על ידי ילדים ומבוגרים.
זו היתה הפעם הראשונה שגידלתי ארטישוק בשדה.
אז איך לגדל ארטישוק?
גידול ארטישוק בגינת הירק הביתית, הוא קל מאוד, וכל אחד כמובן יכול לעשות זאת.
הארטישוק שייך למשפחת "המורכבים", הוא צמח רב-שנתי בעל שורש עמוק ומעובה, שיגדל ויניב למשך כ-7 שנים, הוא מתאים מאוד לאקלים הישראלי ואוהב שמש מלאה. מועד ההנבה שלו תמיד יהיה באביב, סביב חג הפסח. לאחר מכן הוא ילך ויתייבש ולמעשה "ייעלם" בקיץ, עד שיתעורר שוב תחילת גשמי הסתיו.
ישנן שתי דרכים מרכזיות לגדל ארטישוק -
האחת, באמצעות זרעים והנבטה. אני פחות אוהב את השיטה הזו עקב משך הזמן הארוך הנדרש לשתיל הארטישוק להתבסס בקרקע ולהתחזק. השתיל רגיש מאוד למזג אויר בעייתי, ובדרך כלל יקח לו כ-3 עד 4 חודשים להגיע לגודל שיאפשר שתילה בקרקע.
כיום ניתן לקנות בכל המשתלות הגדולות שתילי ארטישוק, אולם יש להקפיד איתם מאוד על הצללה והשקייה עד שיגיעו לגודל המתאים.
השיטה השנייה, אותה אני מעדיף יותר, היא שימוש בנצר שורש הנלקח מצמח בוגר, אותו שותלים באדמה במהלך יולי-אוגוסט, וממנו מתפתח צמח הזהה בתכונותיו לצמח האם המוצלח.
המועד הנכון להוצאת הנצר הוא עם תחילת לבלוב העלים, מעט אחרי תחילת הגשמים, כך קל יותר לזהות את הנצר החזק. שליפתו מהאדמה תיעשה בזהירות רבה כדי לא לפגוע בצמח האם.
את הנצרים נשתול בערוגה שהכנו מראש, על ידי הכנת גדודית אדמה. נטמין את הנצרים בתוכה ונכסה. נקפיד על השקייה רציפה מייד לאחר מכן.
נשתול את הצמחים במרחב של מטר אחד מהשני. זה אמנם הרבה, אך כשהם יגדלו, תבינו למה... מדובר בצמח גדול בעל נפח רב.
*חשוב לזכור - התפתחות השתיל מעוכבת מאוד בתנאים של חום וקרינה חזקה, על כן יש להקפיד על הצללה נאותה במהלך התבססותו בקרקע. אם שתלנו במהלך הסתיו, כאשר מזג האויר משתפר, אין צורך בהצללה.
כמה להשקות ארטישוק?
ראשית, חשוב לדעת כי את הארטישוק משקים באביב ומייבשים בקיץ. בסתיו, עם הופעת הגשמים הוא מתעורר מחדש.
בשנה הראשונה נשקה את הצמחים אך לאחר מכן נוכל להפסיק להשקות ואף לנתק את מערכת ההשקייה. הארטישוק ישוב ויגדל מחדש בכל עונה כמו למשל צמח האזוב (זעתר).
הארטישוק אוהב קרקע לחה עד רטובה, אך לא בוצית. חשוב לשמור על ערוגה מנוקזת היטב, שאין בה שלוליות או הצטברות מים בקרבת הצמח. ההשקייה המועדפת המתאימה היא טפטוף, ובשנה הראשונה נקפיד עליה עד להתבססות השתילים.
האם צריך לדשן ארטישוק?
חשוב מאוד להוסיף קומפוסט מאיכות טובה לערוגה בטרם השתילה, ולאחר מכן בכל סתיו נוסיף מחדש קומפוסט סביב הצמחים היבשים, בטרם יתעוררו לעונה נוספת. הגשם ישטוף את החומרים המזינים לעומק האדמה, ויעשיר את סביבת בית השורשים.
בדרך כלל בגינה הביתית, בניגוד לחקלאות התעשייתית, אין צורך בדישון חיצוני נוסף, שכן הארטישוק מתאים לקרקעות בישראל ואינו סובל מחוסרים.
אם בכל זאת זיהיתם סימני מחסור, בדרך כלל חנקן (עלים בהירים), ניתן להוסיף מנת דשן חנקני, אך בזהירות, כדי להימנע מהמלחת הקרקע - הארטישוק רגיש למליחות.
בקרקעות גירניות-בסיסיות מאוד, נצטרך לעיתים להוסיף חומציות לקרקע, על ידי תוספת של גופרית, בדומה לגידול אוכמניות.
כפי שכתבתי למעלה, צמח הארטישוק יכול להגיע למימדים מרשימים מאוד, בעיקר בקרקעות עשירות בחנקן.
אתן לכם טיפ של אלופים - בעונת הסתיו, זרעו אפונה ריחנית או קטניות אחרות, ליד צמחי הארטישוק והן יעשירו את הקרקע בחנקן. את התוצאות תראו כבר בעונה הקרובה.
מתי קוטפים?
אם ביצעתם את הכל כהלכה עד עכשיו, קרוב לוודאי שיהיו לכם ארטישוקים נהדרים בעונת האביב, אותם תוכלו לקטוף כאשר יגיעו לגודל של אגרוף כף-יד קמוצה, העלים החיצוניים מתחילים להיפתח אך הפנימיים עדיין סגורים. זהו הסימן שהוא מוכן.
יש בישראל מטבחי עדות אשר אוהבים מאוד את עלי הארטישוק, מהם מכינים "חרשוף" (בערבית - خرشوف). אם חפצה נפשכם בעלים, הקפידו לקטוף רק חלק מהם והשאירו את ליבת הצמח ללא פגע, על מנת שיוכל להתאושש ואף להניב פירות.
לסיום, ניצן פרח הארטישוק מתאים למאכל, אך גם הפרח הסגול המתפתח ממנו הוא יפהפה, ואם נאפשר לו לפרוח עד תומו, נקבל גינה סגולה מרהיבה ביופיה. ראו בתמונה.
Comments