׳מושית השבע׳ (׳פרת משה רבנו׳), החיפושית הכי יפה ומועילה אצלנו בגינת הירקות - בואו להכיר.
החיפושית האדומה הקטנה, שמופיעה בכל אביב וסתיו בגינת הירק, במרפסת או בבוסתן הפרטי, היא ׳מושית השבע׳ (או ׳פרת משה רבנו׳ בשפה העממית).
אחת הפעילויות החביבות עלינו מידי אביב, היתה תמיד לצאת עם הילדים ולאסוף בטיולים בשדות את המושיות לתוך קופסא (בעדינות רבה כמובן), ואחר כך לפזר אותן אצלנו בגינה, עדיף בערוגת תות-השדה, המשמש בית גידול מצויין למושיות ובו שפע מזון.
בגינת הירק, ׳מושית השבע׳ היא ממש ׳שותפה עיסקית מושלמת׳. אנחנו מספקים לה מקום ומזון בשפע, והיא בתמורה מעניקה לנו שירותי הדברה ביולוגית איכותית, נקייה ויעילה במהלך כל תקופת האביב והסתיו.
שמה ׳מושית השבע׳ נגזר מהמשפחה אליה משתייכת (המושיתיים) ומשבע הנקודות שעל גבה - למעשה, מדובר ב-4 על כל כנף, כלומר 8, אך שתיים מהן מתאחדות עם סגירת הכנפיים ונראות כנקודה בודדת, ומכאן - 7.
מה היא אוכלת?
׳מושית השבע׳ ניזונה מכנימות עלה ונקבה בוגרת מסוגלת לטרוף כ-6000 ויותר כנימות עלה, בכל שלבי ההתפתחות שלהן.
גם זחלי המושית, המאופיינים בכתמים כתומים לאורך גופם, ושונים מאוד במראם מהחיפושית, מהווים טורף מועיל מצויין בגינה ומחסלים כנימות רבות במהלך 3 השבועות מבקיעתם ועד התגלמותם.
תכונה זו של המושית הפכה אותה לכלי חשוב בהדברה ביולוגית בישראל ובחו״ל, בעיקר בארה״ב. המושית מפוזרת באופן יזום ע״י חקלאים ומסייעת מאוד להדברה נקייה בשטחי גידול של חקלאות אורגנית, ירקות ומטעי פרי.
המושית נפוצה מאוד בישראל, והיא אחת החיפושיות החביבות ביותר על ילדים ומבוגרים כאחד. זהו אחד החרקים המתוקים ביותר, ואין כמעט ילד המפחד להחזיק אותה על ידו ולשחק איתה, עד שזו משתעממת, פורשת כנפיים ועפה לצמח הבא.
מחזור חיים
המושית מעמידה שני דורות במהלך השנה - באביב ובסתיו.
הופעתה בתחילת האביב, ולעיתים אף מוקדם יותר, תואמת להופעתן של כנימות העלה עם סיום עונת החורף. שפע המזון מושך פרטים בוגרים המתרבים ומטילים ביצים על עלים, בסמיכות לריכוזי כנימות. המושית נמשכת לפרומונים שמופרשים על ידי הכנימות ומבטיחה בכך מזון רב לצאצאיה.
לאחר ההטלה, יבקעו הזחלים לאחר כשבוע, ולאחר שישביעו את תאבונם בכנימות במשך 3 שבועות נוספים, יתגלמו לשבוע נוסף ויבקעו כבוגרים.
לאחר הבקיעה מן הגולם, יתקבל הצבע האדום כעבור מספר שעות, ועד אז תיראה החיפושית צהובה וכתומה.
זחל המושית, עוטה לעיתים כיסוי שעווה לבן ויש הנוטים לטעות ולחשוב אותו ככנימה קמחית - אך לא כך הדבר. הזחל מתנועע במהירות וזהו הדבר המבדיל אותו מן הכנימה, אשר אינה זזה ממקומה.
זכר המושית קטן יותר מהנקבה, ומופע ההזדווגות של הבוגרים מוכר מאוד בסיום החורף ובסתיו.
בשיא הקיץ, חלק מהבוגרים נודדים לאיזורים גבוהים וקרירים יותר (מירון, חרמון), ומבלים שם בתרדמת קיץ מתחת לסלעים עד אוקטובר, אז מזג האויר הופך מעט נוח יותר והחיפושיות שבות למחזור התרבות נוסף - מחזור סתווי.
המושית דומה בכך לצמח מוכר ואהוב - תות שדה. מחזור החיים של החיפושית והתות דומים מאוד (גם התות נכנס לתרדמה בקיץ ומתעורר לתקופה קצרה לפני החורף). לא פלא אם כן שאחד הצמחים המארחים החשובים של המושית בגינה הוא תות-השדה.
הקיץ הוא תקופה קשה עבורן, ומעל 35 מעלות החיפושית מפסיקה את פעילותה ו׳נעלמת׳ מהגינה עד בוא הסתיו.
למושית השבע תכונה מעניינת בעת סכנה, היא קופאת על מקומה ואינה זזה ולעיתים אף מפרישה חומר מסריח כדי לדחות את האוייב.
לסיכום,
מדובר בחיפושית הכי מגניבה בסביבה, וגם אחת המועילות שביניהן. אם נתקלתם בה, או בזחלים שלה, תנו להם לעשות את העבודה החשובה לשמה הגיעו לגינה ואל תפגעו בהם.
ממליץ לייצר פעילות עם הילדים בתקופת האביב והסתיו ולחפש אותן בגינה או בשדה, ואף לאוסף כמה ולהביאן אליכם לערוגת הירקות הביתית.
כולם ירוויחו מזה. בהצלחה.
תגובות