מתחשק לכם לגדל אוכמניות? זה אפשרי.

גידול אוכמניות בגינה הפרטית מעולם לא היה קל כל כך.

מתחשק לכם לגדל אוכמניות? אז אפשר.

גידול אוכמניות למאכל בגינת הירק הפרטית שלכם, יכול להישמע אחד מהשניים – או שמישהו מנסה לעבוד עליכם או שזה בלתי אפשרי.

אז זהו, שזה אמיתי. אני מגדל אוכמניות למאכל כבר מספר שנים, ונהנה מכל רגע.

אוכמניות הן מזון-על. בלי להיכנס לפירוט ארוך על סגולותיהן הבריאותיות, אומר רק שזה אחד הפירות הכי טעימים, יפים, בריאים וקלים לגידול שיש בגינה.

הן מגיעות למימדים של שיח גדול, לא מידי, קלות ביותר לעיצוב נוף, אינן קוצניות, ומניבות כמות גדולה של פרי, לאחר שהתבססו והתפתחו.

העונה נעה בין אפריל לאוגוסט, בתחילתה ובסיומה הפירות קטנים יותר מאשר באמצע העונה.

את האוכמניות הראשונות שלנו, קנינו בקיבוץ אלרום, במפעל התרביות המקסים שלהם. הגענו אחרי טיול בנורבגיה, ואחי שמתגורר שם כבר שנים סיפר לנו על הפרי המיוחד הזה שהוא קוטף ביער מחוץ לבית בכל שנה. אם בנורבגיה יש, למה לא אצלנו? חשבנו מייד.

אז הגענו לאלרום, מהמקומות היפים בישראל, בצפון רמת-הגולן. חצי שעה אחר כך, ואחרי שטעמנו כמעט מכל זן אפשרי שגדל אצלם בחממה, בחרנו 5 זנים שונים שמתאימים למזג האויר החם של אצבע הגליל, וירדנו מהרמה עם רכב עמוס בדליים מוכנים עם שתילים צעירים.

חשוב לציין שמרבית הזנים שנמכרים בישראל – ביניהם לגאסי, סאנשיין, בילוקסי, ג'ובילי וטיפבלו ,אוהבים מאוד שמש ישירה ואינם זקוקים להצללה מיוחדת. עם זאת, הוסיפו חיפוי מחומר טבעי למצע כך שימנע אידוי מוגבר והתייבשות מהירה של המצע.

נתחיל בכך שאוכמניות בישראל מגדלים רק במצע מנותק. אל תנסו לשתול אותן באדמה הבסיסית של ישראל, הן לא ישרדו לאורך זמן.

את הצמח שותלים בתוך דלי בנפח 25 או 50 ליטר, במצע שתילה המבוסס על '''בנטל 11" של טוף מרום גולן. ממלאים את הדלי עד סיפו, ומוסיפים את המרכיב הסודי שמאפשר לאוכמניה לגדול.

חומציות? מה זה?

על מנת לקלוט מינרלים מהקרקע, שורש האוכמניה זקוק לסביבה חומצית, בסביבות 4.5-5.5 PH, כדי להשיג זאת, נוסיף אחת לשלושה חודשים כף אחת של גופרית (בדרך כלל "גפרביק" אותו ניתן לקנות במשתלות), נמוסס את הגופרית בליטר מים ונשקה את המצע.

אם שכחנו להוסיף גופרית, נוכל לזהות שהצמח זקוק לה כאשר עליו יהפכו צהובים ומעט שקופים, בדומה למחסור בברזל.

השקיית אוכמניות - מאוד חשוב

האוכמניה אוהבת מים. לא רק בשורשים אלא גם על העלווה. ככה היא גדלה בטבע, בתוך יערות לחים ותחת גשם. אין ממש צורך להרטיב אותה, אבל אם זה קורה אל תיבהלו, היא יחסית עמידה למחלות עלים כתוצאה מרטיבות.

מבחינת בריאות הצמח, נקפיד לשתול תמיד בדלי עם חורי ניקוז גדולים, ונימנע מצלחת שיש בה עודפי מים.

אחד הדברים שתמיד מרתיעים מגדלי אוכמניות חדשים, זו סוגיית ההמלחה בבית השורשים והמדידה שלה. אני מכיר כמה חובבי אוכמניות שרצים בכל בוקר למדוד את נתוני ה-EC במי הנגר ומשווים אותם למי ההשקייה ואז נחים. אינני מזלזל בכך חלילה וחס, אך אני ממליץ למי שרוצה להתחיל לגדל, לא להיבהל מהעניין הטכני שעלול להרתיע בשלב הראשון ולדעת שאפשר להתחיל לגדל אוכמניות גם בלי מד EC.

מבחינת הציוד הנדרש, השקו את הצמח עם טפטפת אחת של 8 ליטר לשעה (בנטפים זו טפטפת נעץ ירוקה).

בעונת הקיץ החמה השקו כל צמח כ-8 עד 12 ליטר ליום (שעה עד שעה וחצי), ובעונת החורף הורידו את הכמות ל-6 ליטר ליום.

כלל האצבע החשוב הוא - וודאו כי בכל השקייה יש נגר מחורי הניקוז של הדלי. ההקפדה על נגר מסייעת לשטיפת המצע ומניעת הצטברות מלחים ליד בית השורשים הפוגעים בתפקודם.

קצת על דישון אוכמניות, אבל ממש קצת

האוכמניה אוהבת לאכול. אני משתמש בדשן בשחרור איטי מסוג "אוסמוקוט" אבל ישנם עוד דשנים בשוק, שחלקם מותאמים במיוחד לפירות יער. לא אפרט כאן את כל הסוגים, אך אמליץ לכם להימנע מדשן-כל המכונה 20:20:20, בשל חוסר היכולת לשלוט בהמלחת מצע הגידול.

אני מוסיף אחת לחצי שנה (או 3 חודשים – תלוי בסוג הדשן האיטי שקניתם), כף-כף וחצי של גרגרים לכל דלי באופן הבא – חפרו שקע קטן במצע עם היד, הטמינו בפנים את הגרגרים וכסו במצע. עדיף למקם אותם בסמוך לטפטפת.

גיזום אוכמניות

לגבי גיזום הצמח, יש כמה אסכולות. אני לא גוזם למעט ענפים ישנים או חולים או כאלו שצמחו לגובה רב מידי. גם פה יש כל מיני דעות ושיטות. מניסיון של מספר שנים בהם אני מגדל אוכמניות באקלים הישראלי, אין ממש צורך בגיזום תכוף למעט מקרים חריגים של מחלות עלים או צימוח רב מידי המחייב איוורור של הצמח.

אחת לשנה, אני ממליץ על גיזום לפתיחת הצמח בצורת גביע, הוסרת ענפים סבוכים מידי, שבורים או חולים, אשר מקים על זרימת האוויר במרכז הצמח ועלולים לעודד היווצרות מחלות עלים בשל לחות גבוהה.

פשוט נכון? האמת שממש כך. אם אתם רוצים להתחיל בקטן, קנו לכם זן שמתאים לאיזור המגורים שלכם – אני ממליץ על סאנשיין באופן אישי, ופשוט תתנסו.

יש לי הרגשה שמהר מאוד תרוצו לקנות עוד כמה שתילים מזנים שונים.

בהצלחה.