דרכים לשמור על הגינה הקהילתית פורחת ומשגשגת גם בזמני משבר ומלחמה.
ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:30 בבוקר היינו אמורים להיפגש בגינה הקהילתית בקיבוץ, ליד גבול לבנון, ולשתול ערוגה חדשה של אוסנה (פטל בלי קוצים) שהושרשו חודש קודם לכן, במיוחד לכבוד המאורע.
בשעה 07:24, כאשר היום הזה כבר קיבל תפנית חדה לכיוון שונה לחלוטין, ואני באופן אישי כבר הייתי בדרך לפעילות מסוג אחר, העבודה בגינה התבטלה מאליה.
את ערוגת האוסנה שתלנו רק כמה חודשים לאחר מכן, ביחד עם כיתת הכוננות של היישוב, והיא משגשגת עד היום.
בשנת 2020, במהלך משבר הקורונה, יזמתי והקמתי גינה קהילתית בקיבוץ בצפון הארץ, על שטח נטוש בקצה היישוב בהיקף של מעל דונם קרקע. הגינה נולדה כמיזם חברתי-חקלאי, ועד המלחמה היא היוותה מוקד מרכזי ביישוב, המשמש לפעילויות חברתיות, חינוכיות וקהילתיות.
לפרויקט גויס צוות מסור של חברי היישוב מלאי מוטיבציה, כל אחד ואחת איש מקצוע בתחומו, הפועלים יחד לשמירה על הגינה, לפיתוחה ולקידום אירועים חינוכיים וחברתיים.
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023 פונה היישוב, אך הגינה ממשיכה לשגשג הודות לצוות המסור ולשיטות הגינון הבר-קיימא שננקטו בה – גינה שמצליחה לשמור על עצמה עם מינימום התערבות חיצונית, תוך התחשבות בתנאי האקלים המקומיים, הנוף הייחודי והקרקע הפורייה.
המלחמה תפסה את כולנו בהפתעה גמורה. את מי לא?
הגינה ביישוב סמוך הגדר בצפון הוקמה על שטח גדול ומחייבת טיפול שוטף ותחזוקה בסיסית, על מנת שתמשיך לשגשג ולהניב פרי לאורך כל השנה.
בשבועות הראשונים, מטעמים ברורים, לא נכנסנו אליה כלל. כל אחד היה עסוק בעניינו האישיים - שכול, פינוי, סידורים אישיים ובעיקר למצוא מקום חדש אחרי פינוי היישוב בהוראת המדינה.
במצב כזה, השארנו את הגינה על ׳אוטומט׳. מחשבי ההשקייה עבדו, הערוגות שהספקנו לשתול ולזרוע המשיכו להתפתח, העשבים עוד טרם ביצבצו לאחר הקיץ הקשה ובאופן כללי המצב נשמר כפי שהוא, למעשה עד תחילת עונת הגשמים.
על תחזוקה בגינה בימי משבר
שמירה על הגינה הקהילתית חיה ומניבה, כבר כמעט שנה תמימה, היא משימה לא פשוטה.
תחזוקת הגינה אינה דבר של מה בכך גם בימי שגרה, והדבר מקבל משמעות שונה לחלוטין בימי מלחמה, בהם הצוות אינו נוכח ביישוב (מפונה) ואין מי שיבדוק את מצבה אפילו מידי יום.
בגינה קהילתית, קטנה כגדולה, יש קווי השקייה, מחשבי השקייה, מגוון גדול של מחברים ותשתיות - כל אלו הולכים ומתבלים עם הזמן ממגוון סיבות: נזקי בעלי חיים המחפשים מים ונוגסים בצנרת, בלאי כתוצאה מלחצי מים גדולים (בעיקר כאשר היישוב מפונה..), נזקים ופגעי מזג אויר ופגיעה בתשתיות עקב פעילות מוגברת של כלים הנדסיים הפועלים ביישובים המפונים מהסיבות המובנות.
כל אלו קרו גם אצלנו.
בכל ביקור בגינה, המתרחש אחת לשבוע עד שלושה שבועות בממוצע, נדרשת עבודת תחזוקה לתיקון קווי ההשקייה, החלפת צינורות פגומים, חיבור מחדש של מקטעים שהתנתקו עקב פגיעה פיסית או לחץ מים וסגירה ופתיחה של מקטעי ההשקייה בהתאם לגידולים העונתיים, שכן לא נרצה להשקות ערוגה ריקה או להצמיח עשבייה על קרקע יבשה.
בשקט בשקט, בלי לפרסם מראש (מסיבות בטחוניות כמובן), מגיע צוות הגינה אל השטח, ועוסק מאז אוקטובר 2023 בתחזוקה שוטפת, תיקוני השקייה בלתי פוסקים, שתילה בערוגות, עישוב וטיפול בעצי הפרי ובפירות היער. אל חברי הצוות הצטרפו גם חברי כיתת הכוננות היישובית.
האתגר הוא כפול - גם להגיע לאיזור מלחמה, פשוטו כמשמעו, וגם להקפיד על שגרה של תחזוקה בגינה לאורך תקופה ארוכה מאוד, כשהדבר החשוב ביותר בה הוא בעצם חסר - הקהילה עצמה.
מלבד תחזוקת המים, ישנה תחזוקה שוטפת של הצמחייה -
גיזום עונתי ועיצוב נוף של פירות יער (אוכמניות, פטל), עיצוב עצי פרי ושיחים, הורדת ענפים חולים ושבורים ובניית הנוף לקראת העונה הבאה.
ניטור שוטף של מזיקים ומחלות נוף והענקת טיפול תואם במידת הצורך - על אף שהגינה בהגדרתה הינה אורגנית, יש לשקול לעיתים טיפולי הצלה לעצי פרי נגועים בצורה קשה, שכן לא נרצה לאבדם.
תיקון תשתיות גינה כמו ערוגות עץ, עמודי תמיכה של עצים ושיחים, טיפול במטפסים (פסיפלורה) ואיחסון נאות של תשתיות שלא השתמשנו בהן ושנרצה לשמור אותן לעונה הבאה.
דישון - הגינה ניזונה גם אם הקהילה אינה נמצאת. דישוני אביב וסתיו, בקרת נזקים לחוסרי הזנה והענקת טיפולים מתאימים לכל גידול וגידול, בהתאם לצרכיו - דישון והחמצת אוכמניות שונה בתכלית מדישון עצי ההדרים או השסק והמשמש.
מחסן גינה - בכל גינה מצליחה יש מחסן מאובזר המשרת אותה. תחזוקת המחסן נשמעת מעט מיותרת אך זוהי משימה חשובה מאין כמותה - בקרה על איכות הציוד, מניעת בלאי מעונת הגשמים, טיפול בנזילות אם ישנן, עידכון מלאים ושמירה על תקינותם של מנועי בנזין המניעים את החרמש המוטורי ומסורים, ככל שישנם כאלו בגינתכם.
עבודת צוות - יותר חשוב מהכל
כדי שגינה קהילתית תצליח, ולא רק בימי מלחמה, יש לבסס אותה קודם כל על צוות איכותי של אנשים מסורים ונחושים, שעושים את העבודה מתוך אהבה ותשוקה לדבר עצמו, כיוון שאחרת, שום דבר לא ייראה כפי שרצינו והתוצאה תהיה רחוקה מאוד ממה שמתכוונים.
על תפקידיו של צוות הגינה בימי שגרה, כתבתי בהרחבה במאמר כאן בבלוג (לקריאה), מוזמנים לקרוא. אבל לצוות הגינה תפקיד קריטי וחיוני גם ובעיקר בעת ימי המלחמה.
בימים כאלה צוות הגינה הוא הגורם שיקבע האם הגינה תישאר או תיכחד. דווקא בימים שבהם הגורם החסר ביותר - הקהילה - נעדר מהגינה ומהיישוב, יש מי שדואג לתשתית ולצמחייה ומוודא כי מה שהושג בעמל רב, יישאר ולא יתפורר.
מי שדאג טרם המלחמה לצוות איכותי, יציב, מקצועי ורתום למשימתו, יוכל להיות בטוח כי הגינה בידיים טובות.
כיתת הכוננות - ״גיבורי על״
כיתת הכוננות של היישוב הם ׳גיבורי-העל׳ של הגינה בימי מלחמה, לצד הצוות המקורי, המגיע מעת לעת ואינו נמצא לרוב ביישוב.
בימי שגרה, כיתת הכוננות, לפחות זו שהיתה ביישובנו, היתה עסוקה בעיקר באימון חודשי או רבעוני, בערבי בשר על האש ובגיבוש חברתי מעת לעת. אין לזלזל בכך, אבל מי חשב עד אוקטובר 23׳ שכיתות הכוננות יהיו הקו הראשון, לעיתים קרובות אף יותר מכוחות צה״ל, למול איומי האוייב מעבר לגבול.
ואילו בימי מלחמה, הפכה כיתת הכוננות לגורם משמעותי, מעין ״מכפיל כח״ אמיתי לצוות הגינה, והתגייסה לעבודות תחזוקה וגינון שוטפות בגינה הקהילתית.
חשיבות רתימת כיתת הכוננות, שרק לפעמים מצויים בה חברי צוות גינה מקוריים, היא עצומה. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות, בהן רתימה חברתית, מקצועית או הפגת שעמום מהשגרה הארוכה.
דרך נוספת היא באמצעות הענקת תוצרי הגינה - פירות וירקות - לצרכיה של כיתת הכוננות, אשר בתקופה הראשונה של המלחמה חיפשה דרכים לגיוון לוח המזון הצבאי שסופק לה.
במקרה שלנו, כיתת הכוננות נהנתה במשך חודשים רבים מתנובת הגינה, והתחברה אליה כצוות פעיל ורתום העוסק במלאכת הגינון כמעט מידי יום.
תמיכה של הגורמים הרשמיים
גינה קהילתית ביישוב כפרי איננה יוזמה פרטית של איש אחד - לכל גינה קהילתית נדרשת תמיכת האגודה או הוועד המנהל את היישוב וכן תמיכת המועצה האיזורית או המקומית, בשטחה הוקמה.
תמיכה זו חשובה ביותר בימי שגרה אולם חשיבותה גדלה עשרות מונים דווקא בימים כאלה, בהם הגינה נזקקת למשאבים כספיים ותשתיתיים שונים על מנת לשמר או לתקן נזקים שנוצרו עקב אירועים בטחוניים או לאחר תקופות ארוכות בהן לא ניתן היה להיכנס לגינה מטעמים בטחוניים.
על רכזי הגינה לוודא כי הם זוכים לתמיכה זו ללא סייגים, תוך שמירה על תקשורת פתוחה ושקופה מול הגורמים שמעל, מתוך תפיסה של אחריות ומחוייבות לשמור על הקיים ולהתכונן ליום שאחרי המלחמה.
יתרונות הגינון הבר-קיימא להמשכיות ושגשוג
את הגינה הקמנו לפני 4 שנים על בסיס העקרונות של גינון בר-קיימא, כלומר, גינה המקיימת את עצמה במינימום התערבות חיצונית, תוך התחשבות מקסימלית בתנאי האקלים המקומי, הנוף הקסום והקרקע האיכותית.
זה השתלם לנו מאוד כאשר פרצה המלחמה.
גינון בר-קיימא הוא שיטה לגינון אורגני ואקולוגי, שמטרתו בניית מערכת גידול עצמאית השומרת על האיזון הטבעי. הגישה מתמקדת בניצול מושכל של משאבים זמינים וחומרי גלם מקומיים, במטרה להבטיח קיימות לטווח ארוך תוך צמצום התערבות חיצונית והשפעה מזערית על הסביבה.
במסגרת גישה זו יש דגש על שימוש בחומרים אורגניים מקומיים, מיחזור משאבים, ושימור של הקרקע והמים. המטרה היא ליצור סביבה בריאה שמקדמת את המגוון הביולוגי ומשפרת את איכות החיים בקהילה.
בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה נכנסנו תדיר לגינה לצרכי תחזוקה, אולם לאחר האביב נאלצנו להדיר רגלינו ממנה בשל ההחמרה במצב הבטחוני בגבול הצפון, והסיכון הרב שנשקף לכל אדם הנמצא בשטח פתוח.
היעדרות זו מהגינה גבתה מחיר יקר, שכן העשבייה גבהה מאוד והגינה הפכה לשטח סבוך, המסתיר מעיני כל את המתרחש בתוכה. כאשר הגענו לגינה וניסינו להיכנס אליה, הדבר לא היה אפשרי בשל הסבך העשבוני היבש שהקיף כל חלקה טובה.
החורף המבורך של 2023-2024 עשה עימנו חסד והמטיר כמויות גשם יפות מאוד, שסייעו לגינה עד סוף האביב והביאו לחיסכון ניכר במים להשקייה. מינואר 2024 ועד לסוף חודש אפריל 2024 מערכת ההשקייה בגינה היתה סגורה, ומבנה הגינה, הערוגות וגומות העצים סייעו לאגירת מי הגשמים כך שיספיקו עד סוף האביב. הגשם עשה חסד גם עם העשבים, והגינה הפכה במהירות ליער עשבוני סבוך.
חרף זאת, כאשר פרצנו, תרתי משמע, אל תוככי הגינה, נחשף לעינינו עולם מופלא ומגוון בוטני שהמשיך להתקיים מאחורי חומות העשבייה ותוצרת טרייה של תות-שדה ואוכמניות, שהמתינה לבואנו.
בתוך יער העשבייה, המשיכה להתפתח לה בשקט גינה ברת-קיימא, ללא כל התערבות אנושית, ומחזור החיים הבוטני נמשך במהלך כל החודשים הארוכים שחלפו.
לאלה אחראית באופן ישיר הבחירה בגינון בר-קיימא שעשינו 4 שנים קודם לכן, מבלי לדעת מה צופן העתיד.
הטיפול המסור של הצוות לאורך שנים אלו ובעיקר עד לבוקר ה-7 באוקטובר (ואף מעט לאחר מכן) הוכיח את עצמו, המיקום המעולה, הקרקע המשובחת והמטוייבת, הזנים שנבחרו בקפידה וארכיטקטורת הגינה, מסייעים ויסייעו לה להמשיך כך עוד זמן רב, עד שובנו הביתה.
המלצות לשימור הגינה וגידולים מתאימים בתקופת מלחמה
בניית הגינה על עקרונות הגינון הבר-קיימא או הסבתה לכזו, גם במהלך המלחמה.
תכנון הערוגות ויער המאכל בגינה לאגירת מי גשם בתקופת החורף, על מנת ליצור גינה חסכונית במים.
בניית תשתית השקייה יציבה, מוטמעת בקרקע, פשוטה וקלה לתחזוקה.
הכשרת כיתת הכוננות או תושבים שחזרו ליישוב לטובת תחזוקה שוטפת וניטור מצב הגינה.
תכנון גידולי הגינה בהתאם ליכולות התחזוקה השוטפות - העדפת רב שנתיים על פני חד שנתיים.
הקפדה על שגרת גיזום ודישון לעצי הפרי ופירות יער, כדי להבטיח את בריאותם ותנובת השנה העוקבת.
לשמור על אופטימיות - זה הכי חשוב
הגינות הקהילתיות בצפון עברו שנה מורכבת ומאתגרת.
יש מקומות שבהם ויתרו על הגינות מסיבות בטחוניות, ויש כאלו שפשוט הניחו להן ויחזרו לטפל בסוף המלחמה הבלתי נגמרת הזו, יש גם מקומות בהם ממשיכים לתחזק כי המרחק מהגבול מאפשר ויש גינות שקמו במתקני הפינוי.
אצלנו לקחנו יחד החלטה אחרת.
מטפלים ומתחזקים, כמו בימים שלפני המלחמה, שומרים על מה שבנינו יחד בהשקעה עצומה, בידיעה ברורה כי המלחמה הזו תיגמר בסוף, והתלם האחרון במדינה ימשיך להיחרש.
וינסטון צ׳רצ׳יל אמר פעם - “פסימיסט רואה בהזדמנות קושי. אופטימיסט רואה בקושי הזדמנות״.
אנחנו החלטנו להיות אופטימיסטים. נתראה אחרי המלחמה.
Comments