מדריך לגידול תירס מתוק בגינה הביתית - כל אחד יכול לעשות. נסו ותראו.
התירס המתוק הוא אחד הגידולים האהובים עליי ביותר.
בדרך כלל אנחנו רואים אותו בשדות, לצידי הכביש, ומזהים אותו מייד בזכות גודלו העצום, יופיו, הצבא הירוק החזק והתפרחת המקסימה.
אבל מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שכל אחד יכול לגדל תירס בבית, באיזו כמות שרק ירצה.
גידול תירס בגינה הפרטית, נחשב בעיני רבים כמשימה קשה עד בלתי אפשרית או משתלמת. אבל כמו בכל דבר בחיים, מי שמעז – מצליח, וגם נהנה. גם במה שקשור לתירס, אין פה הפתעות.
הנה 10 טיפים שווים במיוחד לגידול תירס, שתוכלו לממש בעצמכם.ן, כבר מעכשיו –
זרעים וזריעה – הגידול תלוי באיכות הזרעים בהם נבחר, אם ממקור אורגני או ממקור חלקאי/מסחרי (אלו יהיו בד"כ מחוטאים ויש לנקוט אמצעי זהירות מתאימים). יש להקפיד על זן מתאים לאכילה ולא זן למספוא בהמות. נזרע בעומק 3 ס"מ, במרווחים של טפטפות רגילות (20 עד 30 ס"מ), ונטמין זרע אחד מכל צד של הטפטפת, במרחק 10 ס"מ מהצינור. בדרך זו נקבל שתי שורות לאורך כל צינור טפטוף.
הכנת השטח – הכנת ערוגה מתוחחת, מנוקזת היטב, נקייה מעשבייה. ניתן לזרוע בשורה, אך אז ההפרייה תהיה פחות טובה. המבנה המועדף הוא חלקה מרובעת, שבה הצמחים יפרו היטב אחד את השני מהרוח.
זיבול – משתמשים בקומפוסט איכותי (שאין לו ריח!), 10 ליטר (דלי רגיל) לכל מטר אחד מרובע.
הכנת האדמה – קילטור טוב יחד עם הקומפוסט, יישור הקרקע עם מגרפה וסילוק אבנים ורגבים.
דישון – התירס אוהב לאכול וגדל מהר. נדשן 3 פעמים במהלך חייו – בגובה 25 ס"מ, בגובה 50 ס"מ, ולסיום, עם סיום ההפרייה (כאשר הקלחים מתחילים להתפתח). כמה נדשן? דשן 20-20-20 – כף גדושה לכל 10 ליטר מים. למי שמשתמש בדשן אורגני, יש לקרוא את ההנחיות על האריזה. המלצה חמה – שימוש בדשן בשחרור איטי (למשל אוסמוקוט) שיוטמע היטב בעת הכנת הקרקע, יספק לצמח את כל תזונתו עד הקטיף ויחסוך לנו עבודה רבה בהמשך. יש לפזר כחופן לכל מטר רבוע.
השקייה – לאחר הזריעה – השקיית הרוויה להנבטת הזרעים במשך יומיים. למשתמשים בטפטפת – כחצי ליטר לצמח מידי יום לאחר הנביטה ולאחר מכן, ליטר ליום לאורך חיי הצמח. כמות המים תלויה כמובן בסוג הקרקע ובתנאי מזג-האויר. למשקים במזלף – יש לשמור על קרקע רטובה לאורך חיי הצמח משלב הנביטה ובהתאם למצב העלווה.
נביטה – תתרחש כ-4 עד 7 ימים לאחר הזריעה. בימים הראשונים הנבטים רגישים מאוד למחלות ופטריות וכן למזיקים דוגמת ערצבים וציפורים. ניתן לכסות את הערוגה בשלב זה. בשבועות הראשונים, יש לתמוך צמחים הנוטים על צידם, באמצעות גריפת מעט אדמה ותמיכה בהם.
גדילה והפרייה – אורך חייו של התירס הוא כ-4 חודשים. בחודש הראשון התפתחותו איטית ולכן אין מה לדאוג בשל גובהו. בחודש השני תתרחש הצמיחה לגובה, ותירס שהוזן היטב יגיע בגינה הפרטית לכ-2 עד 2.5 מטרים. כחודשיים מהנביטה, עם סיום התפתחות הפרחים (הזכרי בראש הצמח, והנקביים בעלי ציציות המשי, לאורך הגבעול) תתרחש ההפרייה, המתבצעת ברובה מהרוח, המפזרת את האבקה מראש הצמח על הפרחים הנקביים. זכרו לדשן מייד עם סיום ההפרייה.
מזיקים – בגינה הביתית, בניגוד לשדה המסחרי, ניתקל בד"כ במזיקים פחות קשוחים. לרוב כנימות, תריסיות, זחלים שונים (הליוטיס, נובר) וכן פטריות על קצה הקלח. ניתן לרסס בחומרים אורגניים (שמן נים, עץ התה ועוד), או להתחלק בתוצרת עם חיות הגינה.
קטיף – את הקלחים נקטוף ביד, ע"י הורדת הקלח למטה, כאשר ציצית הקלח תהפוך לחומה ויבשה. ניתן גם לקלף מעט את הקלח וללחוץ על הגרגרים – אם הנוזל קרמי ניתן לקטוף. אם הגרגרים יבשים – אז איחרנו מעט ויש לקטוף מייד. אם הנוזל מעט מימי ושקוף – המתינו בסבלנות עוד שבוע.
זהו. לכו על זה. לאכול תירס טרי הישר מהגינה, זו חוייה כיפית ומזינה במיוחד.
הגידול קל, וניתן לעשות אותו ביחד עם הילדים משלב הכנת החלקה ועד לקטיף עצמו, שכן התירס אינו קוצני או סבוך במיוחד.
Comentários