איך לגדל קישואים בגינה האורגנית: מדריך שלב אחר שלב

גידול קישואים בגינה האורגנית: מדריך מלא מהזריעה ועד הקטיף, בחירת זנים, השקייה, דישון וטיפול במזיקים

קישוא ירוק רגיל (יש המכנים אותו ׳קישוא לבן׳). בראש הקישוא הצעיר, נמצא הפרח הנקבי ויש הקוטפים אותו לבישול במטבח

כשמגיע האביב, אחת השאלות שאני שומע מחובבי הגינון האורגני היא - ״איך לגדל קישואים?״.

אז ככה. גידול קישואים אורגניים זו משימה מאוד פשוטה שכל אחד ואחת יכולים לעשות בגינה הביתית וזה אפילו מומלץ, אם אתם כמובן אוהבים קישואים...

לגדל קישואים בגינה - בחירת הסוג הרצוי

קישואים מגיעים בכל מיני צבעים, גדלים ואף טעמים, כמו רוב בני משפחת הדלועיים, אליה הם שייכים (מלונים, אבטיחים, מלפפונים ודלעות).

לרוב, בגינה הביתית שלנו, נגדל אחד מהשלושה, או את כולם יחד -

• קישוא ירוק רגיל (׳לבן׳), זהו הקישוא המוכר והנפוץ ביותר, אותו גם נפגוש לרוב בחנות הירקות ועל שולחן המטבח ברוב הבתים בישראל. הוא קל מאוד לגידול, מניב פרי רב, טעים ובשרני, נוח מאוד לבישול, אפייה ומילוי - כל עוד קטפתם אותו כשהוא קטן. פרחיו טעימים ויש המכינים מהם מטעמים.

• קישוא צהוב, זהו קישא יפהפה, בעל צבע צהוב חזק, הוא תמיד משמש אצלי תוספת נאה לערוגת הקישואים, נוח לגידול, הפרי מעט קשה יותר מהירוק הרגיל ומרקמו חלק, נהדר לבישול ומהווה תוספת צבעונית נפלאה במטבח.

• קישוא ירוק כהה - זוקיני, הקישוא המלכותי מכולם, בעל צבע ירוק מבריק, הצמח חזק ועמיד ומניב פרי רב הגדל במהירות שיא, טעים מאוד בתבשילים.

ישנם עוד סוגים, כמו קישוא עגול, קישוא כוכב, קישוא פסים, וכולם טעימים ונפלאים במטבח. את חלקם קשה לעיתים למצוא במשתלה או בחנויות הזרעים, אבל אם הצלחתם לשים ידיכם על שתיל בריא, אני ממליץ מאוד להקצות לו מקום בערוגה.

קישואים אורגניים בשלושה צבעים, שקטפתי בגינה הביתית - קישוא ירוק, צהוב וזוקיני, יחד עם חברים אחרים מהגינה - תותים, שעועית, מלפפונים ועגבניות שרי

מתי הזמן הכי טוב לשתול קישואים בגינה האורגנית?

המועד הטוב ביותר לגידול קישואים הוא באביב, החל מחודש מרץ ועד חודש יוני ואז שוב החל מחודש ספטמבר/אוקטובר בואכה הסתיו, כאשר מזג האוויר מאפשר זאת.

הקישוא הוא צמח מפונק בכל מה שקשור ליצירת הפרי. ההפרייה המיטבית בקישוא מתרחשת בטווח טמפרטורות מאוד מסויים (בין 18 ל-25 מעלות) והיא מושפעת מאוד ממזג אוויר קיצוני (חם או קר), מסופות חול וגשם או מתנאים שאינם מאפשרים לדבורים להגיע אל הפרחים.

כדאי מאוד לכוון את תקופת הגידול לתנאי אקלים אלו כדי ליהנות משפע של פרי ומצמחים חזקים שאינם נגועים במחלות עלים.

אם יש לכם חממה בבית, תוכלו לגדלם כמעט כל השנה, למעט תקופות של חום או קור עז.

קישוא זוקיני ירוק כהה מוכן לקטיף

לגדל קישואים בשלבים - מהכנת הקרקע ועד הקטיף

הכנת הקרקע, שתילה וזריעה -

לקישוא מערכת שורשים שיפודית אך רדודה יחסית והוא יצליח להשריש היטב כמעט בכל סוג של ערוגה - אדמה, אדנית, עציץ, תלולית מוגבהת.

חשוב לשמור על קרקע מנוקזת היטב, מאווררת, בעלת תכולה גבוהה של חומר אורגני, כלומר, קומפוסט.

הקפידו מאוד שלא ליצור ערוגה שאיננה מנוקזת בה יווצרו שלוליות סביב הצמח - זה יוביל לריקבון מהיר של הגבעול המרכזי.

אני מעדיף להשתמש בסטרטרים של קישואים שאני רוכש במשתלה אך לא פעם גם הנבטתי זרעי קישואים מזנים מיוחדים שקניתי מיצרן בישראל. זרעי הקישוא גדולים ואין צורך לטפל בהם טרם הזריעה.

אם החלטתם לעשות זאת, קל מאוד להנביט קישוא, ויש רק לדאוג לקרקע לחה - לא מוצפת - וחצי צל, ובתוך ימים ספורים הוא ינבט בעוצמה. את הזרעים יש לטמון בעומק של 1 ס״מ. מומלץ להנביט במגש הנבטה ולא לזרוע ישירות באדמה, וזאת כדי להבטיח אחוזי נביטה וצמיחה טובים יותר.

את הסטרטר תוכלו להעביר לערוגה רק כאשר יצמחו לפחות 2 עלים אמיתיים וגבעוליהם יתחילו להתארך מעט.

מרווחי השתילה והזריעה זהים כמובן. יש לדאוג למרווח של לפחות 60 ס״מ בין צמח לצמח ומרחק זהה בין הערוגות. הקישוא גדל בצורה היקפית ותופס שטח מרשים. שמירה על מרווח נכון תסייע לשמירה על איוורור בין הצמחים ולהפחתת מחלות עלים בהמשך.

טיפול בצמח הקישוא

הקישוא גדל מהר ומתפתח לגובה ולרוחב.

עליו בשרניים ושעירים מאוד, בעלי גוון ירוק עז, והם אינם נעימים למגע. אני ממליץ ללבוש בגדים ארוכים כשנכנסים לערוגת הקישואים כדי לטפל בצמחים או בעת קטיף. מגע העלים עשוי לגרום לגירוי העור.

בקיץ, החל מחודש מאי, נגדל את הקישוא תחת רשת צל (30%) על מנת להקל על תהליך ההפרייה ולהפחית את האידוי.

ככל שהצמח גדל, העלים הנמוכים מתבגרים ומתחילים להיחלש. העלים הצעירים תופסים את מקומם וכאן נמצאת נקודת התורפה של הקישוא שכדאי להכיר.

כדי לשמור על צמח בריא לאורך זמן, אני נוהג לקטום את העלים המבוגרים שנחלשו וצבעם דהה. עלים אלה נוגעים באדמה ומפתחים פטרייה הנקראת ׳קימחון׳. אם לא נסיר אותם, אט אט תעבור הפטרייה לכל חלקי הצמח והוא ייחלש ולעיתים יקמול.

הצטיידו במזמרה וחתכו את העלים החולים בבסיסם, מבלי לפגוע בעלים האחרים ובפרחים היוצאים מן הבסיס. השאירו רק את העלים הצעירים והירוקים - אם תקפידו על כך לאורך כל חיי הצמח, תוכלו להאריך את זמן התנובה וכמויות הקישואים שיגיעו אל שולחנכם.

צמח קישוא צהוב שנגזם בצורה נכונה והוסרו ממנו עלים בוגרים וחולים. נותר להסיר את העלה החולה בצד ימין.

ההפרייה בקישואים - איך להבדיל בין פרח זכרי לפרח נקבי ומאיפה יוצא הקישוא?

הקישוא הוא חד מיני. רגע. הנה ההסבר הבוטני שיעזור לכם להבין למה הכוונה ואיך נוצרים הקישואים.

על הקישוא יש פרחים משני הסוגים - פרח זכרי, הנישא על גבעול דק וקצר, ופרח נקבי, היוצא מחיק העלים ובבסיסו יש מעין קישוא קטן ולא מפותח, שעדיין לא הופרה.

על כל צמח יש יותר פרחים זכריים מפרחים נקביים. ככה זה אצל הקישוא.

זו הדרך להבדיל בין שני הסוגים וכבר הבנתם שהקישוא יתפתח רק על הפרח הנקבי, ובמידה ותהיה הפרייה טובה.

פרח זכרי של קישוא, הנפתח להאבקה בשעות הבוקר המוקדמות

לרוב, יופיעו שני סוגי הפרחים באותו זמן כדי לאפשר הפרייה יעילה, המתרחשת בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות על ידי דבורי דבש. הדבורים נמשכות לשני הפרחים שכן בשניהם יש צוף. נדרשת עבודה רבה מצד הדבורים על מנת לייצר האבקה טובה ולכן נראה בסמוך לקישואים פורחים ממש מחול של דבורים במשך כל שעות הבוקר הקרירות.

חשוב לזכור כי הפרח הנקבי ייפתח לרוב ליום אחד בלבד ואם לא יופרה, הוא יקמול והקישוא הקטנטן שבבסיסו יירקב והפרח יפול לקרקע. לא מעט אנשים שואלים מדוע נופלים הקישואים הקטנים מהצמח - אז הנה לכם התשובה.

יש תקופות, לעיתים בסתיו, שבהם הפרחים הנקביים מופיעים לפני הזכריים ועלולה להיווצר בעייה של ייצור פירות אך לרוב תהליך זה מתואם והצמח יניב היטב.

פרחי קישוא. הפרח התחתון הופרה היטב ומתפתח בבסיסו קישוא שמנמן. הפרח העליון טרם הופרה (ניתן לראות בבסיסו קישוא קטן שטרם התפתח)

השקייה ודישון בקישואים - טיפים

הקישוא אוהב קרקע לחה - אך לא מוצפת - החל מרגע הנביטה ואילך.

שתיל יחיד זקוק לרוב לחצי ליטר עד ליטר מים ליום, תלוי במזג האוויר וסוג האדמה - בקרקע קלה בה החלחול מהיר נחלק את כמות המים הזו ל-3 השקיות ביום לפחות. בקרקע כבדה - נחלק לעד שתי השקיות ונפחית את הכמות כדי לא ליצור הצפה.

לאחר שהצמח גדל ומתחיל להניב פרי, ניתן לרווח את ההשקיות בהתאם לתנאי מזג האוויר וסוג הקרקע, אך לשמור על קרקע לחה מעט - לא מוצפת או בוצית.

הקישוא אוהב, ככל הירקות, קרקע עשירה בקומפוסט, המשפר הן את זמינות חמרי ההזנה והן את האיוורור בבית השורשים.

בעת הכנת ערוגת אדמה, העשירו אותה בלפחות 10 ליטר קומפוסט לכל מטר מרובע.

באדנית או עציץ - ערבבו שק אדמה עם קומפוסט, ביחס של 1:4 לטובת האדמה.

אני משתמש בדשן אוסמוקוט, ומפזר אותו בנדיבות (אך לא יותר מידי...) על הערוגה או בעציץ, זה פותר אתכם מהעיסוק בדישון במהלך הגידול, והתוצאות לרוב נפלאות.

איך לקטוף קישואים בצורה נכונה?

הקישוא גדל במהירות ולכן יש להחליט על הגודל הרצוי לכם.

הפרי יהיה מוכן כשבוע-שבוע וחצי לאחר הפריית הפרח והחנטה, והוא מוכן לשימוש במטבח (לא אוכלים קישוא חי...).

ניתן לקטוף אותו כשהוא קטן (למשל לממולאים) ואפשר לתת לו להמשיך לגדול, לשימושי מטבח אחרים כמו תבשילים, אפייה ועוד,

טיפ חשוב - שימו לב לגודל הפרי. הקישוא ממשיך לגדול עוד ועוד ככל שתשקו את הצמח והוא עשוי להגיע למימדים עצומים, אך לאבד את כשירותו למאכל.

חשוב לבצע את הקטיף בצורה נכונה, כך שלא נפגע בעלי הצמח או בפרחים וקישואים אחרים הסמוכים לו.

יש להצטייד בכלי חיתוך חד (מזמרה או סכין) ולבצע חיתוך בזהירות רבה בבסיס הפרי, היכן שמצוי הגבעול המחבר אותו לצמח האם.

אל תקטפו קישוא ביד שכן הוא עלול להישבר ובמקרה הגרוע יותר, לשבור את הגבעול עליו מצויים קישואים נוספים.

קישואים קטנים וקישואים גדולים, מידי, שנקטפו מאוחר. שימו לב לגודלם העצום ביחס לקישוא ׳רגיל׳

הדברת מזיקים ומחלות בקישואים בגישה האורגנית

הקישוא הוא צמח הגדל מהר ומניב פרי רב, אך הוא גם רגיש מאוד למחלות עלים ולמזיקים הפוגעים בפירות העסיסיים.

חלקי הצמח פגיעים במיוחד בתנאי לחות גבוהה וטמפרטורה מתונה יחסית, תנאים מושלמים להתפתחות פטריות כמו קימחון, כשותית, קשיונה (המתפתחת בעיקר בחורף בתנאי רטיבות).

בגידול קישואים נקפיד במיוחד על השקייה בטפטוף בלבד ונימנע לחלוטין מהמטרה במתזים או בהשקייה מצינור. חלקי הצמח הנרטבים ממים עלולים לפתח במהירות מחלות עלים אשר מחלישות את הצמח, פוגעות בעלווה ובפרי ומביאות לתמותה מהירה.

הקישוא גם רגיש מאוד למזיקים מעופפים, בדגש על כנימת עש טבק, מנהרנים, כנימות עלה ואקריות, המתנחלים על העלים מצידם התחתון ופוגעים בשטח הירוק המבצע פוטוסינטזה.

כנציג ממשפחת הדלועיים, הקישוא רגיש מאוד גם למזיק הידוע - ׳זבוב הדלועיים׳, אשר פוגע בפרי בכל שלבי התפתחותו וגורם לאובדן משמעותי של היבול.

נקבת הזבוב מטילה ביצים והרימות חודרות מייד לעומק הפרי, שם הן מתפתחות וגורמות לריקבון מקומי בצבע חום. חלק מהפירות יתעקמו לכיוון העקיצה (הדבר אופייני בעיקר במלפפונים אך גם בקישואים צעירים).

קישוא צעיר שנפגע מהטלה של זבוב דלועיים

החל מחודש יוני וגם בסתיו, מומלץ לגדל את הערוגה תחת רשת צפופה כדי למנוע פגיעה ממזיקים אלה.