בחירת זני הדר מתאימים, מיקום נכון לשתילה, וטיפול אורגני מוצלח - איך לטפל בעצים כדי לשמור עליהם בריאים ופוריים לאורך שנים.
במאמר זה סייע בידע טכני חבר אישי ובן בארי - האגרונום עמירם לוי שקד, המתמחה בגידולי הדר.
בקיבוץ שבו גדלתי, קיבוץ בארי, חזרו לקטוף השבוע, באמצע ספטמבר, פומלות ושאר מיני הדרים בפרדס העצום, שנמצא ממזרח למשק.
למרות אירועי המלחמה והאסון הכבד שפקד אותנו, העצים ממשיכים להניב פירות, וכמו שצריך להמשיך לחלוב את הפרות ברפת, כך צריך לקטוף את הפרי מהעץ - החיים נמשכים ומעגל הטבע אינו מפסיק לרגע.
בילדותי וצעירותי, היה מושג בבארי שנקרא ״איקסים״. כל חבר משק היה צריך לקטוף מכסה מסויימת בפרדס המשותף, עוד לפני עידן התאילנדים ותוך כדי תקופת האינתיפאדה הראשונה, כשהיה סגר והפועלים הפלסטינים מעזה לא הגיעו לקטיף.
״איקס״ היה שם קוד למכסה לפי זן ההדרים - מיכל אחד לתפוזים, חצי מיכל ללימונים, מיכל וחצי לאשכולית ושני מיכלים לפומלות.
כל אבא היה לוקח איתו את הילדים בשבת בבוקר לחדר האוכל ואחרי ארוחת בוקר קלה בקיבוץ ״של פעם״, היינו עולים על העגלה של הפרדס ונוסעים לחלקה שמאיר (אבא של עמירם) או ארנון, האחראים על הפרדס, החליטו לקטוף באותה שבת. ככה זה התנהל במשך שנים.
כל משפחה התנחלה מתחת לכמה עצים וקטפה אותם מהבוקר ועד הצהריים.
אבא שלי היה קוטף מוכשר ומהיר ובדרך כלל סיימנו את האיקסים במועד.
כילד, לא הייתי מוכשר במיוחד בקטיף הדרים ואהבתי לטפס על הסולמות הגבוהים של הפרדסנים, לשבת מעל צמרת תפוז הוושינגטון ולהשקיף אל נופי הנגב הצפוני השקטים של אותם ימים.
בשלב מסויים בצהריים, היו קוראים לי לרדת משם והיינו נוסעים בחזרה לארוחת צהריים בחדר האוכל בקיבוץ.
וככה כל שנה, עד שהחליטו בקיבוץ להפסיק עם השיטה הסוציאליסטית הזו.
עצי הדר הם בין העצים האהובים עליי ביותר מאז ומתמיד.
יש הבדל עצום בין גידול וניהול פרדס תעשייתי לבין גידול הדרים בגינה הפרטית, שבה לכל אחד כמעט יש לפחות לימון אחד.
הדרים גדלים נהדר באקלים הישראלי, מרביתם מניבים מהר יחסית מרגע השתילה, וגדלים לבד כמעט בלי טיפול. רובם גם יקבלו צורה קלאסית של עץ עגלגל, גם בלי גיזום מיוחד (למעט זנים מסויימים).
יתרונות גידול הדרים בבוסתן הפרטי
כל עצי ההדר הם רב-שנתיים וירוקי עד.
העצים גדלים מהר יחסית ויכולים לשמש גם כגדר חיהֿ ירוקה וסבוכה.
בשל ריבוי הזנים מסוגי ההדר השונים, ניתן ליצור שילובים בבוסתן המאפשרים תנובה למשך חודשים רבים.
בלימון - ניתן לייצר שילוב זנים המניב כל השנה (למשל וילה פרנקה-חורף, יוריקה-רוב השנה למעט קיץ, ליים-קיץ-סתיו).
הדרים הם עצים חזקים בדרך כלל ובתנאים מיטביים אינם זקוקים לטיפול רב.
בחירת זן וכנה לעצי הדר
הדרים הם סוב-טרופיים, כלומר מעדיפים אקלים חמים על פני אקלים קר, והם רגישים במיוחד לקור ואירועי קרה.
כאשר בוחרים לגדל עץ הדר בגינה, ישנה חשיבות עליונה בבחירת זן נכון שמתאים הן להעדפות הטעם האישיות והן לתנאי השטח.
עצי הדר הנמכרים במשתלות למגדל הביתי מורכבים על כנה חזקה, בדרך כלל ׳חושחש׳, אך לכל כנה יתרונות וחסרונות ומומלץ להתייעץ עם המשתלה טרם הקנייה.
גם בבחירת עצי מנדרינה, תפוז או פומלה לבנה (צהובה), מומלץ לשקול שימוש בכנת חושחש, המביאה לפרי בטעם טוב יותר ומשובח. הכנה היא גורם משמעותי שמשפיע על איכות הפרי והחוזק של העץ.
טיפ - אל תקנו עץ ממקור שאינו אמין או מוכר לכם. חבל על הזמן והכסף שתשקיעו בגידול עץ שאינו מניב, או חולה.
איזה זן הדרים כדאי לי לבחור?
כולנו אוהבים לימון, תפוז ופומלית, או שאולי פומלה, אשכולית וקלמנטינה, או שבעצם אולי אשכולית אדומה, תפוז וושינגטון ולימון סיני וגם פומלה צהובה...
בקיצור הבנתם - המגוון בעצי הדר הוא עצום, מדובר בעשרות זנים שונים, לעיתים בכל סוג של פרי הדר.
בפרדס התעשייתי מבצעים תכנון מקדים, עם תוכנית עסקית ויחד עם המלצה של מדריך חקלאי, מתכננים את מבנה הפרדס ותוכנית הגידול, לעיתים לשנים רבות קדימה.
הבוסתן הפרטי שלנו הוא לא פרדס תעשייתי. זוהי הגינה שלנו והעצים שמהם נרצה לקטוף פירות הדר למאכל, או לימון בשביל הסלט שהכנו בבוקר. לכן אני ממליץ לחשוב מה אתם אוהבים? איזה תפוז? (יש המון סוגים אבל בטח יש אחד שאהבתם יותר), איזו פומלה הילדים שלכם אוהבים יותר - הצהובה או האדומה? וכן הלאה.
לדוגמה, לא כדאי לבחור זן כמו אשכולית לבנה אם לא כולם נהנים מטעם מריר. לעומת זאת, אם בוחרים בעץ לימון, כדאי להעדיף את זן “איילת” (שמוצאו מהזן המוכר ״וילה פרנקה״) או ״יוריקה סידלס״, שמצטיין בכך שהוא חסר חרצנים, ולכן יותר נוח לשימוש במטבח.
היכן לקנות שתילים של עץ הדר?
כאשר קונים שתיל עץ הדר, חשוב מאוד להקפיד על מקום הרכישה. קניית עץ הדר במשתלה שמומחית לעצים אלו מבטיחה יותר ביטחון בבריאות השתיל. לעומת זאת, רכישה במשתלה שאינה מתמחה או במשתלה פיראטית עלולה להוביל לכך שתקבלו עץ חולה או חלש ללא אחריות. כך שאם משקיעים בעץ הדר, עדיף להשקיע במקור אמין.
מיקום נכון לשתילת עץ הדר
המיקום בו תשתלו את עץ ההדר שלכם ישפיע רבות על הצלחת הגידול.
עצים ששתולים בצל מוחלט, בקרקע דלה או במקום שהיתה בו פסולת בניין או תמלחת, יתקשו מאוד להניב פרי איכותי. לכן, חשוב לבחור שטח פתוח ובו קרקע איכותית, שמאפשר לעץ ליהנות משמש אך לא משמש ישירה על הענפים המרכזיים, עם קרקע מנוקזת ועשירה.
לעצי הדר רגישות רבה באיזור צואר השורש, על כן חשוב להימנע מכיסוי איזור זה באדמה לחה ועדיף לשתול את העץ גבוה יותר, על גדודית אדמה, כך שמי הנגר וההשקייה לא יכסו אותו.
כמו כן יש להימנע מכיסוי צוואר השורש בגזם גרוס לחיפוי, למניעת לחות לא רצויה והתפתחות פטריות.
כאשר רוצים לשתול כמה עצי הדר בשורה, יש להקפיד על מרווח של לא פחות מ-3 מטרים בין עץ לעץ, שכן היקפם גדל עם השנים.
הכנת הקרקע ושימוש בקומפוסט
שתילת הדרים מומלץ לעשות בתקופת האביב (בין מרץ למאי), אז סיכויי ההיקלטות של עצים גבוהים יותר בשל תנאי מזג האוויר וסיום עונת הגשמים.
לפני שתילת העץ, מומלץ לערבב בבור השתילה קומפוסט איכותי ודשן בשחרור מבוקר, כגון אוסמוקוט, מולטיקוט או מולטיגן. דשן בשחרור מבוקר מספק לעץ הדר את החומרים המזינים הדרושים לו להתפתחות בריאה ופורחת, ועוזר לו לגדול בצורה אורגנית ואיכותית.
דישון עצי הדר שונה בין פרדס תעשייתי לבוסתן הפרטי.
אתם יכולים לקרוא כאן מאמר שכתבתי עם דישון עצי פרי, שיספק לכם את המידע הדרוש - לקריאה כאן.
השקייה נכונה לעצי הדר
אחד המפתחות החשובים להצלחת גידול עץ הדר הוא השקייה נכונה וסדירה.
הדרים רגישים לעודפי מים אך מראים במהירות גם סימני מחסור, ולכן יש להקפיד בנושא זה אם החלטתם לגדלם. לא מומלץ ליצור עקות מים (חסר ועודף) שכן אלו יחלישו את העץ ויפגעו בתנובתו.
הדרים רגישים מאוד לעודפי מים בעיקר באיזור צוואר השורש, לכן מומלץ להשקות בטפטוף ולהימנע מהשקייה בהמטרה. באיזורים בהם יש לכם ממטרות קבועות (למשל מדשאה או גינת נוי) הימנעו משתילה הדרים.
מומלץ לסדר צינור השקייה עם מספר טפטפות, אני מתקין בדרך כלל שתיים בספיקה של 8 ליטר לשעה כל אחת.
ככל שהעץ מתבגר והגזע מתעבה - הרחיקו את הטפטפות מהגזע, כדי שמי ההשקייה יגיעו את השורשים החדשים המתפתחים בהיקף.
להדרים בית שורשים רדוד יחסית הנמצא בהיקפו של העץ - הקפידו מאוד להשקות איזור זה, כדי לעודד התפתחות שורשים תקינה ומשק מים תקין לעץ.
חשוב לשים לב שההשקיה מתבצעת בצורה אחידה במהלך עונות הצמיחה, במיוחד באביב ובקיץ, בחורף ניתן להפחית את ההשקייה והדישון.
כמה להשקות עצי הדר?
(הנחיות אלה תקפות הן למגדל תעשייתי והן למגדל הביתי ותואמות להמלצות משרד החקלאות)
• עץ צעיר לאחר שתילה: נשקה כ-2 ליטרים ליום בשבועות הראשונים. חשוב להקפיד על ניקוז ואיוורור של בית השורשים כדי למנוע ריקבון.
• עץ שהתבסס וגדל מעט עד שיא הקיץ: נשקה כ-5 ליטרים על כל מ”ר של עלווה. לדוגמה, עץ שנשתל במאי וכבר גדל עד אוגוסט ידרוש כ-35 עד 50 ליטרים לשבוע. יש לוודא חלחול תקין כדי למנוע הצפת בית השורשים.
• עצים בוגרים ומניבים החל משנה שנייה: נשקה לפחות 70 ליטרים לשבוע, בהתאם לגודל העץ ולסוג הקרקע (כבדה או קלה).
• החריג - פומלות: החל משנה שלישית, עצי פומלה עם פרי רב יכולים לדרוש עד 150 ליטרים לשבוע, בשל צריכת המים הגבוהה שלהם.
יש לשים לב שההמלצה היא לכמות שבועית ולא יומית - הדבר יקל עליכם בניהול מחשבי ההשקייה שברשותכם.
באדמה כבדה ניתן בדרך כלל להסתפק בכמות קטנה יותר של מים או בתדירות השקיה נמוכה יותר ואילו באדמות קלות (חוליות), ייתכן שתצטרכו להגדיל את הכמות או התדירות.
חלקו את ההשקייה - באדמה כבדה: 1-2 פעמים בשבוע לכל הכמות הדרושה (לדוגמא, השקו פעמיים ובכל פעם 35 ליטר) ובאדמות קלות יותר, 3-4 פעמים בשבוע לכל הכמות.
חוסרי הזנה, התבקעות פרי ונזקי שמש יכולים להשפיע על איכות פירות ההדר.
התבקעות פירות הדר אופיינים בעיקר בזנים בעלי הקליפה הדקה. התבקעות זו נובעת לעיתים מאי-סדירות בהשקייה (השקיית יתר או חוסר), מחסור במינרלים או פגעי קרינת שמש חזקה, בעצים בהם בוצע גיזום מאסיבי מידי.
כדי להימנע או לטפל בתופעה זו מומלץ לבצע השקיות עומק סדירות - ריווח מועדי ההשקייה ומתן כמות גדולה בכל פעם על מנת שהמים יגיעו לעומק בית השורשים, וכמו כן דישון סדיר המעניק לעץ את הנדרש לו בעיקר בעונת הפרי.
הוספת ברזל בהדרים -
הדרים צעירים נוטים לעיתים קרובות להצהבת עלים בשל קושי בקליטת ברזל מהקרקע. זו תופעה ידועה וניתן לתקנה על ידי הוספת ברזל לקרקע ישירות או באמצעות דשן המכיל ברזל.
בהדרים שלי אני משתמש במוצר הנקרא כילאט-ברזל פרוסטרן, המתאים מאוד להדרים. המינון רשום על האריזה (בד״כ כף מרק אחת בליטר מים להגמעת השתיל או העץ הבוגר).
איך לגזום עצי הדר בגינה
גיזום עץ הדר בגינה ביתית שונה מגיזום בפרדס מסחרי. חשוב להשאיר פתחים בחופת העץ שמכניסים אור למרכז העץ, אך ללא חשיפת ענפים מרכזיים לשמש ישירה שעלולה לגרום למכות שמש. גיזום נכון שומר על בריאות העץ ומעודד צמיחה חזקה.
את הגיזום נעשה לאחר הקטיף, אך טרם לבלוב האביב.
ענפים היוצאים ישירות מהגזע, מתחת לחופת העץ - המכונים ״חזירים״ - נגזום בצמוד לגזע בעזרת מזמרה חדה. ענפים אלה אינם פוריים עד התעצותם וצורכים לחינם את משאבי העץ.
בגיזום הענף נקפיד להוריד אותו מבסיסו ולא נשאיר עוקצים בולטים. יש לשמור תמיד על 4-5 זרועות עיקריות היוצאות מהגזע ובכל מקרה לא לאפשר לעץ להפוך למרובה ענפים וגזעי משנה, אלא גזע אחד וממנו מספר הסתעפויות מועט.
בעת גיזום ענפים שקוטרם מעל 3 ס״מ, נקפיד למרוח משחת גיזום - אני משתמש במשחה הנקראת ״הדרן״. השתמשו בכפפות גומי ומרחו בזהירות עם שפדל או כלי שטוח. המשחה מסייעת לגדם להתאחות ומפחיתה סיכויי הידבקות במחלות גזע ופטריות.
יש משחות נוספות מומלצות כמו - ״תפזהיל״ ו״נקטק״.
בהדרים שלכם, הקפידו מאוד על מריחת ׳לובן׳ על הגזע והענפים המרכזיים סביב חודש אפריל, בייחוד בשתילים צעירים עד גיל שנתיים. הלבנת העץ מסייעת להתמודדות עם קרינת השמש החזקה ומונעת נזקים לשלד העץ.
יכולים לקרוא בהרחבה במאמר שלי על הכנת הבוסתן לתקופת הקיץ - לקריאה כאן.
מזיקים ומחלות בעצי הדר
הדרים הם בין הגידולים המושכים אליהם ״מכל טוב הארץ״ בהקשר המזיקים. עצים צעירים בדרך כלל פגיעים מאוד לכנימות משלל סוגים, וצמיחתם עלולה להתעכב במידה והנגיעות גבוהה מידי ואינה מטופלת.
כמו תמיד, אני ממליץ להימנע ככל שניתן מהכנסת חמרי הדברה כימיים לבוסתן הפרטי שלכם או לגינת הירק. נסו להגן על הצמחים באמצעים טכניים כמו רשת, מדבקות או פתיונות והעשירו את המגוון הביולוגי כדי לאפשר איזון בין מזיקים לחרקים מועילים, שנמצאים באופן טבעי במוניהם אצלכם בגינה.
זבוב הפירות הים תיכוני - אחד המזיקים הנפוצים ביותר בבוסתן באופן כלי ובהדרים בפרט. ניתן למנוע את פגיעתו ע״י שימוש בפתיונות או רשתות. מומלץ לבחור זני הדר בעלי קליפה עבה שכן אלו פחות פגיעים למזיק זה.
כנימות, אקריות ועש המנהרות (מנהרן) - מזיקים אלה אופייניים להדרים גם בגידול ביתי ועלולים לגרום לפגיעה בצימוח הצעיר של השתיל או העץ. נמצא אותם בעיקר בעצים שלא נגזמו כראוי ואין בהם איוורור תקין כלומר - לחות גבוהה. הטיפול במזיקים אלה אפשרי באמצעות מדבקות צהובות (רק אחרי שלב הפריחה ומתחת לרשת סגורה - כדי למנוע פגיעה בדבורים וציפורים), וברשתות צפופות.
פטריות ומחלות גזע ושורש - הדרים פגיעים מאוד להתפתחותם בשל תנאי ניקוז גרועים, בעיקר סביב צוואר השורש או הצפה של בית השורשים בשל השקייה לא נכונה וניקוז לקוי. הקפידו על השקייה סדירה, ניקוז ראוי, השלימו חוסרי הזנה כדי למנוע חולשה של העץ ובצעו גיזום נכון תוך שימוש במשחת גיזום המחטאת את גדמי הענפים ומונעת התיישבות של פטריות עליהם.
סיכום,
גידול עץ הדר בחצר או בבוסתן האורגני שלכם.ן הוא דבר נפלא ואני ממליץ להתנסות בו.
ההדר הוא סלחן ויצמח גם אם לא תטפלו בו בדיוק לפי ההנחיות, זהו עץ חזק וירוק עד שיוסיף המון חן וצבע וכמובן - ניחוח נרולי נפלא של פריחתו. בעיני, זהו הניחוח הנפלא ביותר בבוסתן והוא נמשך זמן רב.
בסיכומו של דבר, ההדר דורש תשומת לב ב עיקר בבחירת הזן, המיקום, ההשקייה והגיזום. השקעה נכונה בתנאים אלו תבטיח לכם עץ הדר שיניב פרי טעים ובריא לשנים רבות.
אז קדימה.. רוצו לקנות לכם את הלימון הראשון לגינה.
Opmerkingen